סופ״ש קולינרי בבריסטול: הטוב, הרע והמפתיע

כבר כמה שנים שאני מחכה להזדמנות לחזור לבריסטול, העיר הבועטת עם סצנת הגרפיטי והמוזיקה שנמצאת שעתיים וקצת מערבית ללונדון.

לאחרונה הגיע לביקור בלונדון חברי הפודי דביר לאוף וזו היתה הזדמנות לנסוע לאכול ביחד את האחות הקטנה, החצופה והסטלנית-משהו של לונדון.

למי שלא מכיר – בריסטול שבמערב אנגליה היא עיר תעשייה ונמל גדולה יחסית (כמעט חצי מיליון תושבים) שהתפרסמה בשנות ה-90 כמקום שממנו צמח סגנון הטריפ-הופ, עם אמנים כמו מאסיב אטאק ופורטיסהד, וכעיר מובילה בסצנת הגרפיטי ואמנות הרחוב העולמית, והעיר שהולידה את אמן הרחוב המפורסם מכולם, למרות היותו פוץ שלא ממש מת עלינו – בנקסי.

בביקור הקודם שלי בבריסטול, לפני כמה שנים, התלהבתי מהווייב התוסס של העיר, וחזרתי אליה הפעם, חמוש בחבר פודי, ליומיים וחצי של בליסה מלודרמטית.

נתחיל מהשורה התחתונה: לבריסטול צריך לבוא אם מחפשים עיר קצת יותר אדג׳ית והיפסטרית, לא עיר עם יופי קלאסי (בשביל זה יש את באת׳ הסמוכה). אבל מה עם האוכל? בואו נעבוד בשיטת הטוב, הרע והמפתיע.

הטוב: פעמיים ג׳מייקה

בדומה לאזורים מסויימים בדרום לונדון, שבחלקם אני גם מדריך סיורי אוכל, גם בריסטול שופעת בג׳מייקנים, וזה מתבטא באוכל ולפעמים גם במוזיקה. התחלנו במקום קטן בשם The Family Firm, שהוא דוכן ג׳מייקני שנמצא בחצר בירה של פאב מקומי.

שם התחלנו את המסע הקולינרי שלנו בעיר, ושמחנו לגלות ג׳רק צ׳יקן עסיסי (אם כי מתובל בעדינות) אותו נשנשנו לצד בירת רד סטרייפ ג׳מייקנית צוננת מהחבית. אין מה להגיד – השילוב של ג׳רק צ׳יקן על גחלים פלוס בירה הוא תמיד נייס.

למי שלא מכירים, ג׳רק היא שיטת צלייה ותיבול ג׳מייקנית, שבה מתבלים בשר או דגים בראב יבש או רטוב, שכולל בין השאר פימנטו (פלפל ארומטי), פלפלי סקוטש בונט, טימין, שום, ג׳ינג׳ר, קינמון ועוד.

עומר לוגסי

בהמשך הרחוב נמצאת Caribbean Croft, מסעדה ג׳מייקנית-קריבית שבה אכלנו שלוש מנות – ג׳רק סלמון, ג׳רק פורק בלי וקארי גוט (קארי קריבי של עז בטבחה של פלפל אנגלי, טימין ושלל ירקות). לצד שלוש המנות שתינו רום פאנץ׳ ג׳מייקני עתיר אלכוהול, שכן הרום הג׳מייקני הנפוץ הוא 63% אלכוהול, ומדולל במיץ פירות ג׳מייקני מרענן.

השיחוק היה הג׳רק סלמון, שהיה מתובל כהלכה, ודווקא בגלל שלא שחה ברוטב, נהננו מהתבלינים הבולטים שלו, ובכלל, ג׳רק של דג שעשוי טוב זה עונג גדול, ואני אומר את זה כבוגר ג׳מייקה.

הג׳רק פורק בלי היה נדיב בכמות, עסיסי ומהנה, אך בעיני היה מוטב לשים את הרוטב בצד כמו במקרה של הדג, ולא להגיש את המנה עם הרוטב עליה. אני מבין שזה מה שהקהל הבריטי אוהב לרוב, אבל בעיני אין כמו להנות מתבליני הג׳רק עצמם.

עם זאת, הרוטב היה טעים ולא מתוק מדי, ובסך הכל לא הרס לנו את המנה – רק שינה אותה. מבין השלוש, דווקא הקארי גוט היה קצת פחות מוצלח. טעמתי קארי גוט טובים בהרבה. בשר העז היה רזה יחסית, שזה אומר פחות שומן והפרעות, מצד שני, פחות עסיסי. התיבול היה בסדר, אבל טעמתי מוצלחים בהרבה. האווירה במקום היתה ממש נהדרת, והמקום לגמרי מוצלח, במיוחד בגזרת הג׳רק והמשקאות.

• מקומות לינה ומלונות מעולים בבריסטול
• כשאתם חוזרים ללונדון קחו סיור צבעים וטעמים בבריקסטון האפרו-קריבית
• מדריך אוכל ג'מייקני בלונדון
• טיסות ללונדון

הרע: אכזבה ספרדית

במהלך הסופ״ש הבריסטולי דגמנו שלוש מסעדות ספרדיות, או ליתר דיוק ״וואנבי ספרדיות״. כשראינו שבריסטול יחסית שופעת במסעדות טאפאס, היינו בטוחים שאולי התחום יזהר כמו התחום הג׳מייקני בעיר, וחצי מאיתנו (החצי שהוא אני) אוהבים מאוד את המטבח הזה, אבל לצערנו גילינו שהתחום הספרדי בבריסטול הוא פשוט פרווה, ויקר להחריד.

זה התחיל ב-Bomba Tapas & Cocktails שהדבר היחיד שהיה טוב בה היא הסנגריה הלבנה (הקרוקטס והבשר היו מאכזבים ברמות), המשיך למחרת ב-Bar 44 בשכונת קליפטון הציורית, קרוב לגשר המפורסם, שהיתה סבירה אבל יקרה, והסתיים ביום האחרון ב-La Lola בשוק סנט ניקולס, מקום קטן בשוק המקומי שמתמחה בארוחות בוקר ספרדיות, פאאייה והואבוס רוטוס – מנה שקשה למצוא מחוץ לספרד לרוב, ואני ממש אוהב, אבל כאן היא היתה מאכזבת, כי כמות החמון היתה מזערית עד לא קיימת, והביצוע הכללי היה סביר מינוס. בקיצור, אוכל ספרדי זה כנראה לא הצד החזק של העיר.

המפתיע: סרי לנקית עם נשמה

אולי ה-הפתעה של בריסטול הפעם, היתה מסעדת פועלים סרי-לנקית, ברחוב צדדי בצפון העיר, שמצאנו כמעט במקרה. למקום קוראים Kottu Hut, וכשנכנסנו הרגשנו כמו במסעדה משפחתית בדימונה של אנגליה.

הזמנו שתי מנות מהתפריט שהיו נראות מעניינות, ובשלב מסוים השף יצא אלינו כשהוא הבין שכנראה הגיעו אנשים הרפתקנים באוכל, והציע לנו לנסות קוטו רוטי, מנה שאנחנו מכירים ואפילו מגישים בסיורים שלנו פה בלונדון, רק עם טוויסט של אטריות אורז במקום פאראת׳ה (סוג של מלאווח) – כמובן שהסכמנו ללא היסוס. אבל המנה שהיתה שוס אמיתי היתה מנה מאוד ארומטית של אטריות ביצים עם פירות ים, שום ותבלינים שהזכירו מעין שילוב של ביריאני וסינגפור נודלס.

השף שהפליג איתנו בשיחה קולינרית, וקלט שאנחנו פודיז שמעריכים טעמים מיוחדים, פינק אותנו גם בתבשיל חזיר בר בקארי סרי לנקי מיוחד של הל, ג׳ינגר, עלי פנדן ועוד, שהיה עשיר בטעמים ויותר דומה לקארי גוט ג׳מייקני מאשר תבשיל קארי אסיאתי, ויותר טעים מהקארי גוט של יום קודם.

לבסוף הוא גם פינק אותנו בעוד תבשיל חריף אש של דגים בפלפלים ואורז, שהזכיר לי יותר מהכל תבשיל דגים מרוקאים חריף של המשפחה שלי מאשדוד. את הכל ליווינו בבירה סרי לנקית מרנינה, ונהננו לא רק מהאוכל, אלא מהאירוח הנפלא של השף, שהתשוקה שלו לאוכל ולתבלינים הסרי לנקים מעוררת השראה.

חוץ מזה היינו גם במאפיה פורטוגלית מפתיעה לטובה בשם Farro Bakery, שבה פתחנו את הבוקר השני בעיר, וגם דגמנו שוב את מוסד ההמבורגרים הצף Three Brothers, שמתהדרים בהמבורגרים טובים כמו שזכרתי מהביקור הקודם בעיר.

לצד הקולינריה, נהננו קצת מסצנת הגרפיטי הבריסטולאית, עם אמנים שאת חלקם אנחנו מכירים מרחובות לונדון, וחלקם פחות, וגם קצת מאזורי הנמל, הגשר וגם פגשנו בחבר ישראלי-צרפתי-מרוקאי שלקח אותנו לסיבוב באזורים היפים שממערב לעיר, שם יש פארק יפהפה עם אגם שבו הנוף משתקף בצורה מלודרמטית.

איפה לנים בבריסטול?

בריסטול שווה ביקור של יותר מיום אחד (הנה מדריך מפורט לעיר), ואם אתם רוצים לבלות איזה לילה או שניים בעיר, Bristol Marriott Royal Hotel הוא אופציה בטוחה, טובה ולא יקרה מרשת מוכרת. מלון טוב ומשתלם נוסף הוא The Bristol Hotel, מלון 4 כוכבים לא יקר שממוקם ממש על המים.

מי שמחפש מלון באווירה מודרנית וצעירה, Hort's Townhouse הוא אופציה מצוינת, עם חדרים מעוצבים, ארוחות בוקר מפנקות ומיקום מרכזי.

אם אתם מתעניינים בדירה דווקא, Cleyro Serviced Apartments נמצא ממש במרכז העיר ומציע דירות ברמה גבוהה, וגם Higgihaus Apartment ממוקם היטב ומציע חדרים שהם בין דירה למלון.

עוד אופציות ללינה ומלונות מעולים נוספים יש כאן.