סטונהנג’: חידת מעגל האבנים העתיק

אין זה משנה במה או במי מאמין המבקר בסטונהנג’ (Stonehenge), קשה להתעלם מהאנרגיה הנפלטת ממעגל האבנים העצומות והמפורסמות. זהו אחד מהאתרים הידועים בעולם, והמרחק הקצר יחסית מלונדון מאפשר שם ביקור נוח יחסית, אותו כדאי לערוך לפחות פעם אחת.

אני ממליץ לעשות זאת לא על מנת לסמן "וי", אלא כדי להניח סימן שאלה, כי המקום הזה הוא חידה עתיקה, שאינה מזדרזת להיפתר.

נדמה שכל הסביבה הפתוחה והרחבה בה שוכן האתר, ואיתה הנוף (לעיתים ערפילי ותמיד ירוק-אפרפר וזרוע עשב וסלעים), משתפים פעולה עם המראה יוצא הדופן. גם אור השמש במהלך היום, כיוון הרוח, כמות העננים בשמיים, הכל הופך חלק מתמונת פנורמה מיסטית אחת.

היכרות ראשונית עם סטונהנג’

המונומנט הפרהיסטורי שוכן במישור סולסברי (Salisbury Plain), מחוז וילטשייר, כ־140 ק״מ מערבית ללונדון. הסביבה כפרית מאוד, ומודגשת עוד יותר על ידי הבידוד היחסי של האתר – אין עיר גדולה צמודה, ואין רעש רקע מודרני שמפריע למפגש עם האבנים.

הביקור כולל מרכז מבקרים מסודר, שבילי הליכה מסומנים, ותצפית קרובה יחסית על המעגל עצמו, גם אם הכניסה פנימה מוגבלת לרוב המבקרים. הביקור בסטונהנג' מתבצע כיום בצורה מפוקחת ומסודרת, כחלק מניהול קפדני של האתר והנוף שסביבו. הכניסה היא דרך מרכז מבקרים מודרני הכולל תצוגות הסבר, שחזורים, ומידע מקיף על האתר והסביבה.

מרכז המבקרים מחובר למעגל האבנים עצמו באמצעות שביל הליכה או אוטובוס מבקרים (שאטל), והגישה למעגל מוגבלת לתצפית חיצונית בלבד ברוב שעות היום. עם זאת, קיימות אפשרויות סיור מיוחדות, בעיקר בשעות הזריחה והשקיעה, המאפשרות כניסה אל תוך מעגל האבנים בקבוצות קטנות ובהזמנה מוקדמת.

בנוסף, פועלים באזור סיורים מודרכים ומשולבים הכוללים אתרים פרהיסטוריים סמוכים במישור סולסברי, ומוכיחים שסטונהנג' הוא חלק ממערכת טקסית ונופית רחבה ולא אתר מבודד.

• אתר רשמי
• מיקום
• סיורים
• כרטיסי כניסה

סטונהנג’ משתייך למסורת גלובלית ורחבה של מעגלי אבנים, אך גם במסגרת זו יש כמה אתרים בולטים במיוחד. באנגליה עצמה נמצא אייווברי (Avebury), מעגל האבנים הגדול ביותר באירופה, שבתוכו מתקיים כפר פעיל – ניגוד חריף לאופיו המבודד והמפוקח של סטונהנג’.

בסקוטלנד בולטים Callanish Stones, מערכת אבנים מרשימה בצורת צלב באי לואיס, שלה ייחוס אסטרונומי ברור וקשר חזק לנוף הפראי והפתוח.

מחוץ לאירופה ניתן להזכיר את Nabta Playa שבמדבר המערבי של מצרים – מעגל אבנים קדום אף יותר מסטונהנג’, המיושר לתנועות גרמי השמיים ומעיד על כך שהרעיון של שימוש באבן ובנוף כדי לסמן זמן ופולחן הופיע בתרבויות שונות ברחבי העולם, ללא קשר ישיר ביניהן.

ההיסטוריה של סטונהנג’

הבנייה החלה סביב שנת 3000 לפנה"ס ונמשכה בשלבים לאורך כ־1,500 שנה. בשלב הראשון נחפרה תעלה עגולה רחבה שסימנה את גבולות המתחם, ובהמשך הוקמו מבני עץ טקסיים. רק בשלב מאוחר יותר הופיעו האבנים המוכרות: תחילה אבני הבלו־סטון, שהובאו מוויילס ממרחק של מאות קילומטרים, ולאחר מכן אבני הסארסן הענקיות, שכל אחת מהן שוקלת עשרות טונות ועל גביהן הונחו קורות אבן אופקיות בשיטת חיבור מתוחכמת וחריגה לתקופתה.

גם שמו של האתר משקף את החריגות הזו. המילה "סטונהנג'" מתועדת בכתבים מימי הביניים, והיא ככל הנראה שילוב של המילים העתיקות לאבן ולמשהו "תלוי" או "נשען". לא מדובר אפוא רק במעגל אבנים, אלא במבנה שבו אבן מונחת על אבן בצורה שמעולם לא הייתה מובנת מאליה.

ייעודו של האתר נותר פתוח לפרשנות המומחים ו/או המבקרים: מצפה אסטרונומי מתוחכם, מרכז טקסי עונתי, אתר קבורה או שילוב של כל אלה. מה שידוע בוודאות הוא הדיוק האסטרונומי המרשים – ציר האתר מיושר לזריחת השמש ביום הארוך בשנה ולשקיעתה ביום הקצר, עדות לידע עמוק במחזורי אור, זמן ונוף.

מאז ימי הביניים עבר סטונהנג' ידיים רבות. לאחר שהמלך הנרי השמיני פירק את מנזר אמסבורי במאה ה־16, עבר האתר לרשות האצולה האנגלית והחליף בעלים כמה פעמים. במאה ה־19 נרכש המקום בידי משפחת אנטרובוס מצ’שייר, שבתקופתה החל סטונהנג' למשוך תשומת לב ציבורית רחבה יותר.

בשנת 1915 נמכר האתר במכירה פומבית, וב־1915 נרכש בידי ססיל צ’אב תמורת 6000 פאונד, שהעניק אותו למדינה כמתנת זיכרון לאחר מלחמת העולם הראשונה. מאז מנוהל האתר על ידי גופים ציבוריים ונחשב לנכס לאומי.

במהלך המאה ה־20 הפך סטונהנג' גם למוקד עלייה לרגל עבור נאו־דרואידים, מאמינים פגניים ותנועות ניו אייג’. זריחות השמש בימי ההיפוך, ובעיקר ביום הארוך בשנה, משכו מבקרים וטקסים כבר מסוף המאה ה־19, והחל מראשית המאה ה־20 תועדו במקום טקסים דרואידיים מודרניים.

אף שאין קשר היסטורי ישיר בין הדרואידים מתקופת הברזל לבין בניית האתר הפרהיסטורי, זוהה סטונהנג' בהדרגה עם הדרואידיות הבריטית ועם רוחניות מודרנית.

במשך מאות שנים נהגו תושבי האזור להתייחס לסטונהנג’ כאל מחצבה נוחה. אבנים שנפלו שימשו לעיתים לבנייה חקלאית, גדרות ואפילו תיקוני דרכים – ורק במאה ה־19 החלה ההבנה שמדובר באתר שיש לשמרו כמכלול היסטורי שלם.

עד שנות ה־70 של המאה ה־20 ניתן היה להסתובב בין האבנים ואף לטפס עליהן, אך פעילות זו נאסרה לאחר שהתברר כי היא מאיצה את בלייתן. בעקבות עימותים אלימים בין מאמיני ניו אייג’ למשטרה באמצע שנות ה־80 הוגבל השימוש הטקסי באתר, והביקורים הפכו למבוקרים וקפדניים.

כיום נאסר מגע ישיר באבנים, והציבור מתבונן בהן משביל מקיף סמוך. במועדים מסוימים, ובעיקר סביב נקודות ההיפוך והשוויון, מתאפשרת גישה מיוחדת ומפוקחת בהיתרים מוגבלים.

מצבו של האתר הושפע גם מקרבתו לכבישים ראשיים, בעיקר כביש A303. לאורך השנים הועלו תוכניות שונות להסדרת התחבורה והנוף, כולל רעיונות למנהרות ולעקיפת תנועה, אך רבות מהן בוטלו לאחר ביקורת ציבורית והתנגדות מקומית. במקביל נמתחה ביקורת חריפה על תנאי הביקור והניהול, עד שהוקם מרכז מבקרים חדש ומרוחק יותר מהאבנים, שנועד לאזן בין שימור האתר לבין נגישות לציבור.

אטרקציות ודברים שמעניין לעשות בסטונהנג'

חלקי האתר המרכזיים

במרכז סטונהנג' ניצב מעגל האבנים המרכזי, הבנוי מאבני סרסן גדולות הערוכות בעמידה אנכית, שחלקן נושאות קורות אבן אופקיות. מחוץ למעגל ממוקמת אבן העקב (Heel Stone), אבן בודדת המסמנת את כיוון זריחת השמש ביום הארוך בשנה ומהווה נקודת ייחוס אסטרונומית חשובה. את המתחם מקיפה התעלה והסוללה ההיקפית, השריד הקדום ביותר באתר, שסימן את גבולותיו הטקסיים בשלבי הבנייה הראשונים. הביקור כולל גם את מרכז המבקרים, שבו תצוגות, ממצאים ושחזורים המסבירים את תולדות האתר ושלבי הקמתו, וכן את הבתים הניאוליתיים המשוחזרים, המדגימים כיצד נראו חיי היומיום של האנשים שחיו באזור בתקופת בניית סטונהנג'.

• סיורים באתר וכרטיסי כניסה

אייווברי (Avebury)

אחד האתרים הפרהיסטוריים המרשימים והחריגים באנגליה, ולעיתים אף מפתיע יותר מסטונהנג’. מדובר במעגל האבנים הגדול ביותר באירופה, שבתוכו שוכן כפר פעיל – עם בתים, חנויות ופאב – מצב ייחודי שבו חיי היומיום מתקיימים בתוך אתר טקסי בן אלפי שנים. המעגל, שנבנה סביב 2600 לפנה״ס, כולל אבנים מסיביות הערוכות בקנה מידה עצום, ללא גדרות או מגבלות גישה, מה שמאפשר הליכה חופשית ביניהן ומגע בלתי אמצעי עם האתר. אייבברי מדגיש שסטונהנג’ לא היה תופעה בודדת, אלא חלק מתרבות רחבה של בנייה מונומנטלית וטקסית בדרום אנגליה, ומציע חוויה פתוחה, רגועה ופחות מתוירת – אך עמוקה לא פחות מבחינה היסטורית ונופית. נמצא כ־35 ק״מ צפונית לסטונהנג’, נסיעה של כ־45 דקות ברכב.

• סיורים וכרטיסי כניסה

סולסברי (Salisbury)

סולסברי היא עיר קתדרלית היסטורית עם מרכז עתיק שמור, קתדרלה גותית מרשימה ועותק מקורי של המגנה כרטה. נמצאת כשמונה ק"מ מסטונהנג' ומהווה נקודת עצירה טבעית לפני או אחרי הביקור בסטונהנג’.

• כרטיסי כניסה וסיורים

Fun fact

השם סטונהנג’ חדר אפילו לעולם עיצוב הפנים: בשנים האחרונות נעשה שימוש בשם “Stonehenge Gray” או “Stonehenge Greige” לציון גווני צבע פופולריים, בעיקר בשילוב שבין אפור לבז’. מדובר בכינוי שיווקי שמופיע אצל יצרני צבע שונים, וכך מונומנט פרהיסטורי בן אלפי שנים הפך, באופן מפתיע, להשראה גם לעיצוב עכשווי בבתים מודרניים.

סטונהנג' ביצירות אמנות

סטונהנג’ הפך עם השנים לאחד הסמלים המזוהים ביותר בתרבות הפופולרית, ולכן הופיע שוב ושוב ביצירות מוכרות במיוחד – לעיתים ברצינות מיתית ולעיתים באירוניה מוחלטת. בסדרת הטלוויזיה "זרה", מעגל האבנים משמש שער למסע בזמן, ודימויו נטמע בתודעה העכשווית כסמל למעבר בין תקופות ועולמות. בספרות, הנוף של מישור סולסברי וסטונהנג’ עצמו מופיעים ביצירותיו של תומאס הרדי, ובראשן הרומן "טס לבית דרברוויל" שם האתר משמש רקע טעון לגורל, טרגדיה ותחושת קדמוניות מאיימת. דרך יצירות אלה הפך סטונהנג’ משריד ארכיאולוגי למטען תרבותי חי שממשיך לעורר את הדמיון.

מלונות מומלצים בקרבת סטונהנג'

ניתן ללון בסוליסברי ובערים הסמוכות, להלן אפשרויות לינה מומלצות:

• Cricket Field House – מלון כפרי קטן ושקט בעיירה אמסבורי, מהנקודות הקרובות והנוחות ביותר ללינה ליד סטונהנג’. המקום שוכן בסביבה ירוקה ורגועה, עם חדרים פשוטים אך נוחים ואווירה ביתית ולא תיירותית. מתאים במיוחד למי שמחפש לינה פונקציונלית ונעימה לפני או אחרי הביקור באתר, בלי להיכנס לעיר גדולה.
• Legacy Rose & Crown Hotel – מלון בסגנון טיודורי על גדת הנהר, עם נוף יפהפה ומרחק הליכה ממרכז העיר העתיקה. מתאים למי שמחפש חוויה אנגלית רגועה ולא תיירותית מדי.
• The Riverside Hotel – מלון בוטיק קטן ומטופח על הנהר, עם מסעדה טובה ואווירה שקטה. פופולרי בקרב זוגות ומטיילים שמחפשים לינה איכותית בלי המולה.
• King's Arms & Chapter House – מלון היסטורי בלב סולסברי, במבנה מהמאה ה־13, במרחק צעדים מהקתדרלה ומהרחובות העתיקים. החדרים משלבים אופי תקופתי עם נוחות מודרנית, והאווירה אינטימית ואלגנטית. בחירה מצוינת כבסיס לביקור בסטונהנג’, במיוחד למי שרוצה לשלב לינה איכותית עם סיור עירוני בערב.
• Peartree Apartments – דירות אירוח מודרניות ומאובזרות היטב בלב סולסברי, במרחק הליכה מהקתדרלה ומהרחובות ההיסטוריים. זהו פתרון מצוין למי שמעדיף עצמאות מלאה, מרחב ונוחות של דירה – כולל מטבח מאובזר ואזור ישיבה – ועדיין רוצה להיות קרוב לנקודת היציאה לסטונהנג’. מתאימות במיוחד לשהייה של יותר מלילה אחד, לזוגות או למשפחות שמחפשות בסיס רגוע ונוח לטיול באזור.

מסעדות מומלצות בקרבת סטונהנג'

• The Haunch of Venison – פאב היסטורי מהמאה ה־14 עם מטבח בריטי קלאסי, בשרים, פשטידות ואווירה עתיקה מאוד. כתובת: 1 Minster Street, Salisbury
• Anokaa – מסעדה הודית מודרנית ומוקפדת, נחשבת לאחת הטובות באזור, מתאימה גם לארוחה חגיגית. כתובת: 60 Fisherton Street, Salisbury
• The Chapter House – מסעדה אלגנטית בבניין עתיק ליד הקתדרלה, עם דגש על חומרי גלם מקומיים. כתובת: 9-13 St Johns Street, Salisbury
• Baroushka – מסעדה ים־תיכונית מוקפדת בלב סולסברי, עם מטבח בהשראת המזרח התיכון והבלקן: בשרים על הגריל, סלטים טריים, מנות צמחוניות עשירות ותיבול נדיב. המקום מודרני ונעים, מתאים לארוחה רגועה אחרי ביקור בסטונהנג’ למי שמחפש אלטרנטיבה לאוכל פאב קלאסי. כתובת: 90 Fisherton Street, Salisbury
• Stonehenge Inn, Durrington – פאב בריטי ותיק ומוכר מאוד, במרחק של כ־10 דקות נסיעה מסטונהנג’. המקום משמש שנים כנקודת עצירה קלאסית למבקרים באתר, עם תפריט פאב בריטי יציב ואמין: בשרים, פיש אנד צ’יפס, פשטידות וקינוחים מסורתיים. האווירה לא יומרנית ולא תיירותית מדי, ויש תחושה ברורה של מקום שעובד בשביל המקומיים לא פחות מאשר בשביל המבקרים. כתובת: 2 Stonehenge Rd, Durrington

איך מגיעים לסטונהנג'?

לסטונהנג’ אין תחנת טיוב. הדרך הנוחה ביותר בתחבורה ציבורית היא רכבת מלונדון ל־Salisbury Station. רכבות יוצאות בתדירות גבוהה מתחנת London Waterloo, והנסיעה אורכת כשעה וחצי.

מתחנת סולסברי ניתן להמשיך באוטובוס ייעודי הפועל במסלול מעגלי וכולל נסיעה ישירה לאתר, או לקחת מונית בנסיעה של כ־20 דקות.

למטיילים ברכב פרטי ההגעה פשוטה דרך כביש A303, אחד הצירים המרכזיים בדרום אנגליה. בסמוך לאתר פועל חניון מוסדר למבקרים, והכניסה למתחם מתבצעת דרך מרכז המבקרים.

רבים בוחרים ללון בסולסברי או באמסבורי, ולהגיע לסטונהנג’ בבוקר מוקדם או בשעות אחר הצהריים, כשהאתר פחות עמוס.