"נפלנו מהכיסא", "מטורף לגמרי" ו-"אני לא מעכלת את מה שראיתי" הן רק חלק מהתגובות שאני שומע על מופע ההולוגרמות "ABBA Voyage" מאנשים שמצטרפים אליי לסיור "רוק בלונדון!" . אמנם אני לא חסיד של הלהקה, אבל לא יכולתי להישאר אדיש לעניין לכן יצאתי לבדוק, "הכצעקתה"?
את הכרטיס רכשתי בקלות באתר הזה ובראשון האחרון, רגע לפני שהשמש שקעה, תפסתי את רכבת העילית DLR ונסעתי אל ABBA Arena, האולם שהוקם במיוחד עבור המופע וממוקם בסמוך ל-Queen Elizabeth Olympic Park.
הגעתי למקום כחצי שעה לפני תחילת המופע, וכבר מהרגע בו הרכבת התקרבה לתחנת היעד שלה, הבחנתי בכתובת הגדולה הצבעונית והזוהרת "ABBA" על דופן האצטדיון שעוררה בתוכי התרגשות קלה וסיפקה קבלת פנים יפה עבורי ועבור שאר באי המופע.
מיד נמשיך עם הכתבה אבל רגע לפני כן:
הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה בלונדון. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה
השלטים המכווינים הורו לי לפנות שמאלה לכניסה המיועדת לרוכשי הכרטיסים ל-"רחבת הריקודים" ולהפתעתי, תהליך הבידוק והתורים בכניסה היו יעילים, זריזים, וכללו חיוכים מהצוות מסביר הפנים שחיכה לנו. עוד כשעמדתי בתור, שמתי לב שהרכב האוכלוסייה כלל מספר רב של נשים, רובן בגילאי חמישים עד שישים, לצידן חבורות של בחורות סביב גיל העשרים ומעט מאוד גברים, רובם ככל הנראה התלוו לנשותיהם.
אחרי שלב הבידוק בכניסה, נכנסתי למרחב העוטף את היכל ההופעה, מרחב מסודר, נקי ומאורגן בו ניתן למצוא מספר קנטינות שמוכרות אלכוהול, אוכל וגם חנות מזכרות מדליקה המוכרת מרצ'נדייז (חולצות, סוודרים, כובעים וכו') ותקליטים של הלהקה. לאלה הרוצים להתפנק, במקום קיים לאונג' שם ניתן ליהנות מנשנושים ושתייה חופשית בעלות של תשעים ותשעה פאונד בהזמנה מראש.
אחרי שביליתי מעט באזור הדוכנים, ניגשתי לדלת הכניסה של "רחבת הריקודים" ונכנסתי דרך מסדרון זוהר ומחליף צבעים אל האולם, ההליכה במסדרון הרגישה לי כאילו נכנסתי למכונת הזמן שלקחה אותי אל עבר שנות השבעים, דבר שנועד להכין את הקהל למה שיתרחש בהמשך.
בעודי פוסע בתוך הרחבה בחיפוש אחר מיקום העמידה המושלם, התחלתי להבחין בחבורות של אנשים שלבושים במיטב אופנת שנות השבעים, בחליפות צבעוניות מדליקות ושמלות פייטים נוצצות. כמה דקות לתוך המופע הבנתי שלא סתם השם של רחבת העמידה נקרא "רחבת הריקודים", ולא סתם אנשים השקיעו בלבוש הנושאי, אלא שהקהל ברחבה באמת הגיע ברובו לעשות שמח ולרקוד כמו בימי הדיסקו העליזים.
להבדיל מכמעט כל הופעה אחרת שהייתי בה בחיי, והייתי בכמה מאות הופעות וקונצרטים, כאן ה"להקה", עלתה בול בזמן. בשעה חמש בדיוק נפלה חשיכה מוחלטת על האולם וצלילי השיר "The Visitors" החלו להישמע ממערכת ההגברה.
לאט לאט, דמויות מוארות באופן חלקי החלו לעלות מעלה כאילו עמדו על מעלית בתנועה, דמויות שתי הזמרות פרידה ואגנטה, הגיטריסט ביורן והפסנתרן בני החלו נכנסות לבמה והנה הם, סוף סוף איתנו – ה"אבבא-טרים" (הלחם של המילים "אבבא" ו-"אווטאר"). התרגשות באוויר, הקהל משולהב, כניסה מאוד מרשימה עם בחירת שיר מצוינת בעיניי לפתיחת המופע.
אז מה קורה במופע של אבבא?
הדמויות של "אבבא" או ההולגרמות שלהם, מוקרנות על מסך שרץ מצד אחד של האולם לצד השני והן בעצם דמויות "אווטאר" דיגיטליות שמעוצבות ונראות כמעט זהות למראם החיצוני של חברי הלהקה המקוריים כפי שכביכול נראו בשנת 1977. וכן, זה מאוד מרשים ומשכנע. הדמויות שרות, מנגנות ונעות על ה"במה" בצורה כמעט חלקה וטבעית, שפת הגוף שלהן ואפילו המחוות שלהן האחת לשנייה ולקהל נראות מאוד אמיתיות.
המופע ממשיך ומתקדם עם עוד מספר שירים והאולם כולו מואר בלייזרים, תאורה ותפאורה מרהיבה שמשתנה כל הזמן, בהתאם למוזיקה. בין השירים, ה"אבבא-טרים" פונים לקהל ומדברים אליו, בקול מדובב – בקול האמיתי שלהם כיום! באחד מקטעי המעבר, ביורן השתעשע בעובדה שהוא "נראה טוב יחסית לגילו", ואכן זה היה משעשע וסימפטי. הבחירה של "אבבא" ויוצרי המופע לבצע קטעי מעבר גורמים בעיניי לתחושת קירוב בין הקהל לדמויות הדיגיטליות ומחזקים את האנשתן.
עוד נדבך חשוב במופע הוא להקת הנגנים החיה וזמרות הליווי שממוקמת בצד הבמה ומנגנת לאורך כל הערב. הלהקה מורכבת מנגנים ונגניות מקצועיים (ביניהם גם הפסנתרנית הישראלית אנה סנגר – כבוד!) שתורמים נפח וחום לסאונד באולם, לוקחים את סאונד השירה והנגינה המקוריים של "אבבא" ומפיחים בו חיים.
באמצע המופע לערך, אחרי שה"אבבא-טרים" הודו ללהקה, הם יוצאים להפסקה ובמקומם הלהקה החיה עולה למרכז הבמה ומבצעת נאמבר סוחף ומרים שמאפשר לקהל בין היתר, לפרגן ולהריע להם. שמחתי מאוד על החלטת יוצרי המופע לקחת רגע ולהקדיש אותו ללהקה החיה כיוון ובאמת היא רכיב חשוב מאוד במכונה המשומנת של "ABBA Voyage" וסוף סוף, הרגשתי שאני מוחא כפיים לאנשים ולא להולוגרמות.
השירים שבוצעו במהלך הערב נבחרו ושובצו בקפידה, על להיטים כמו "Mama Mia", "Gimme Gimme Gimme", "Fernando" ואחרים, "אבבא" ויוצרי המופע לא יכלו לוותר כמובן. לצד אלה להפתעתי, בוצעו שני שירים חדשים ועוד מספר הפתעות שעליהן אשמור בסוד, שכן המופע כולו מלא ברגעים מפתיעים ואיני רוצה לחשוף בפניכם הכל, בטח שלא את הדובדבן שבקצפת, סוף המופע.
לאחר שהמופע הסתיים, עליתי שוב לרכבת העילית והתחלתי את דרכי חזרה הביתה, במהלך הנסיעה הקצרה עד תחנת ההחלפה שלי, החגיגה המשיכה כאשר האנשים שסבבו אותי ומילאו הקרונות, קהל המופע, המשיכו לשיר שירים של "אבבא" בקולי קולות והרימו את האווירה, מה שהמשיך לתרום להצלחתו של הערב הזה. המופע המאוד מרשים והמושקע הזה מומלץ בעיניי לכל חובב מוזיקה אבל עוד יותר מכך, בשורה התחתונה, הערב הזה שייך למעריצים. כרטיסים אגב, תוכלו למצוא כאן.
יש שיאמרו שאני קטנוני, אבל אני אדם כן ובעל סטנדרטים גבוהים (לפחות כך אני תופס את עצמי) ולכן אני מוכרח לציין את העובדה שלצד הדבר המאוד מרשים שיצרו כאן, שמרגיש "גדול מהחיים", העיניים שלי הבחינו בדקויות שמעט בלטו והפכו את החוויה שלי האישית, המפגש שלי עם ה"אבבא-טרים", למעט מוזרה.
בעוד על הבמה ההופעה רצה בצורה חלקה וריאליסטית (כפי שתיארתי בתחילת הכתבה), ב"מסכים" שמוצבים בצידי הבמה, ועליהם מוקרנים קלוז-אפים של הדמויות (מדמה את המסכים והצילום שקיימים בכל הופעה אחרת בעולם), ניתן להבחין שפניהם של הדמויות מעוצבות דיגיטלית ובעיניי הבוחנות לעומק, נראות לעיתים סינטטיות ובעלות תנועה וסנכרון פה-שירה לא מדויקים. כששוחחתי עם אנשים אחרים על החוויה, נראה כי אני היחיד שחש בדבר ולכן אני אומר – לכו, ראו ושפטו בעצמכם.
איזה מקום כדאי לבחור?
אם אוכל לתת עצה אחת בנושא רכישת כרטיסים או בחירת מיקום באולם, המלצתי החמה היא לבחור מושב במרכז האולם או לעמוד ב"רחבת הריקודים" באמצע אל מול מרכז הבמה, כך רואים את מרכז הבמה ואת ה"אבבא-טרים" בצורה הכי טובה (וזה בדוק).
שורות תחתונות
אמנם היו ניסיונות בעבר להשיב מן המתים מוזיקאי ענק באמצעות טכנולוגיה ("ההולוגרמה" של טופאק בפסטיבל "Coachella" בשנת 2012) אך מעולם זה לא הרגיש כל כך איכותי ואמיתי.
"ABBA Voyage" לראייתי מהפכנית ופורצת דרך, הטכנולוגיה המתקדמת בשילוב הלהקה החיה (וכל המסביב) לא סתם הפכה את המופע הזה לאחד מהלהיטים הגדולים של השנה החולפת. אני חוזה שהצלחתו הכבירה של המופע תפתח את הדלת למופעים דומים עתידיים של אגדות מוזיקה שכבר לא פעילים או כבר לא איתנו. לא אתפלא אם בעתיד הלא רחוק, יעלו מופעים שבמרכזם גיבורי תרבות כמו מייקל ג'קסון, אלביס או דיוויד בואי רחמנא ליצלן.
"ABBA Voyage", תודה על המוזיקה.
שאלות נפוצות
לכולם, אבל בעיקר לחובבי מוזיקה מכל הסוגים. אנחנו ממליצים לשלב את המופע במסגרת סיורי מוזיקה בלונדון
