אין אדם, על אחת כמה וכמה חובב אמנות ותיאטרון, שלא מכיר את סיפורם המפורסם של רומיאו ויוליה (Romeo and Juliet). סיפור האהבה הרומנטי בכל הזמנים שיצר וויליאם שייקספיר על אהבתם האסורה של שני הנערים הצעירים שהסתיימה בטרגדיה גדולה. אין ספור הפקות וגרסאות בימתיות וקולנועיות שונות הופקו ברחבי העולם לאורך השנים אבל ההפקה הבימתית שרצה בימים אלו של המחזמר & Juliet היא אולי אחת המסקרנות שנוצרו אי פעם.
מיד אספר לך מה הולך להיות פחות או יותר באנד ג'ולייט אבל ראשית, הנה לינק לרכישת כרטיסים. מהרגע שנכנסים לאולם התיאטרון אין רגע אחד דל. השחקנים כבר נמצאים על הבמה מרגע כניסת הקהל ויש תחושה שאנחנו נכנסים באמצע חזרה או באמצע כינוס שחקנים רגע לפני שהמסך עולה. זה מכניס פן קליל למחזמר מהרגע הראשון וכצופה בקהל אני כבר דרוכה, מסתכלת לכל כיוון… מה עוד יקרה? אילו הפתעות נוספות מצפות לנו לפני תחילת ההצגה או במהלכה?
כחובבת תיאטרון גדולה אלו רגעים קסומים בעייני, רגעים שהפקה מצליחה לתת פן מסקרן נוסף מעבר להצגה הסטנדרטית שמתחילה בדקה מסוימת ומסתיימת לאחר שעתיים וחצי (פלוס הפסקה).
מיד נמשיך עם הכתבה אבל רגע לפני כן:
הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה בלונדון. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה
ברגע שהמסך עולה (על אמת) יש לרגע תחושה שנכנסים לסיפור הקלאסי של רומיאו ויוליה. אותו סיפור שכבר ראינו אין ספור פעמים. אבל מהר מאוד מבינים את הייחודיות של המחזמר הזה. שייקספיר ואשתו אן הם מספרי העלילה. אן אינה מרוצה, בלשון המועטה, מהסוף הכנוע של הסיפור המקורי ומציעה לשנות אותו. מה היה קורה אם יוליה הייתה בוחרת בחיים ולא במוות? איך היו נראים החיים שלה?
מהרגע שהעלילה משתנה כל זכר לסיפור הקלאסי נעלם ואנחנו נכנסים לסיפור חדש לחלוטין המשלב המון מסרים מודרניים מתקדמים, החל מפמיניזם, קבלת האחר, שוויון ועד לגילוי העצמי שעוברות כל הדמויות.
בתוך כל המסרים החשובים האלו משולבות הקלאסיקות הגדולות של מוזיקת הפופ בשנות ה-90 וראשית שנות ה-2000, כל השירים שהיו פס הקול שלי בילדות ובכניסה לגיל ההתבגרות וזה היה פשוט פאן אחד גדול! היה שלב שאפילו ספרתי האם שיריה של בריטני ספירס ניצחו את להקת הבקסטריט בויז ברמת הייצוג שלהם בהצגה. למי שתוהה לגבי הקו המחבר בין כל השירים הללו, למעט השילוב הנהדר שלהם לאורך הסיפור ולעובדה שאי אפשר שלא לרקוד בכיסא עם כל אחד מהם – כולם נכתבו והולחנו על ידי היוצר מקס מרטין.
קאסט השחקנים, כמו בכל הצגה משתנה מתקופה לתקופה ולא פעם הצגה תכלול כמה וכמה מחליפים שעולים באותו ערב במקום השחקנים הקבועים, כך שכל דעה שלי על שחקן כזה או אחר לא כל כך רלוונטית לחוויה שצופה אחר יעבור עם ההצגה הזו.
מה שכן, באופן גורף המבטא הציק לי מעט לאורך הצפייה במופע. על פניו בסיפור שייקספירי הייתי מצפה שישאירו את המבטא הבריטי המקורי של כל אחד מחברי הקאסט והדיבור יהיה טבעי וחלק אבל אצל חלק לא קטן מהשחקנים זה הרגיש שהנחיית הבימוי שהם קיבלו הייתה לעשות מבטא בריטי כבד יותר מהדיבור הטבעי שלהם מה שיצר לעיתים מקומות שהם בלעו מילים והיו בעייתיים להבנה, לפחות בעיניי.
המחזמר הוא פאן טהור. עצם העובדה שאת הפסקול כולו אני מכירה בעל פה, ואלו שירים שגדלתי עליהם ואני באמת ובתמים אוהבת ואאזין להם גם בזמני החופשי, הפכו את כל החוויה למהנה אפילו יותר.
בניגוד להפקות אחרות שעושות טריקים דומים, במקרה הזה שילוב השירים בעלילה הוא מדויק, ואפילו מוסיף רובד קומי נוסף לכל הסיפור כך למשל קורה כששייקספיר ואשתו אן פוצחים בדואט נהדר לשיר I want it that way, או ההתאבלות של יוליה על מותו של רומיאו כשהיא שרה Hit me baby one more time.
דמויות ה"משנה" בעלילה הן אלו שעשו עבורי את כל ההצגה. הדמות של מיי מבריקה בעייני (הביצוע שלו לשיר האייקוני של בריטני I’m not a girl, not yet a woman הביא אותי לכדי דמעות) והציוות העלילתי שלו עם הדמות של פרנסיוס מביא לכמה מרגעי שיא עבורי בהם העיבוד המחודש לשיר I kissed a girl…
העלילה היא אמנם לא אחת המתוחכמות שיצא לי לראות או איזו הברקה מיוחדת מבחינה תיאטראלית אבל המחזמר הזה הוא כולו פאן טהור. בסוף הרי זה מה שרובנו מחפשים, ערב כייפי בלונדון, העיר הכי מהממת בעולם. אי אפשר להפסיק לרקוד לאורך כל המחזמר והשירים אח"כ מתנגנים בראש (ובספוטיפיי) במשך שבועות ארוכים.
הזמנת כרטיסים
המחזמר & Juliet מציג בתיאטרון Shaftesbury (הנה הכתובת) עד סגירת ההפקה בלונדון שצפויה לקרות ב-25 למרץ 2023 אז מהרו ורכשו כרטיסים כאן.
למי אנד ג'ולייט תתאים?
- למי שמחפש הצגה קלילה יחסית המשלבת שירים מוכרים ואהובים.
- למי שהאנגלית שלו לא חזקה במיוחד.
- אם מגיעים לטיול בלונדון קבוצה מגוונת של מספר דורות וגילאים ומחפשים משהו שירצה את כולם.
למי אנד ג'ולייט לא תתאים?
- למי שמחפש הרבה פירוטכניקה ושואו ענק.
- למי שמחפש סיפור מורכב ועמוק.
- למי שלא מסוגל לשמוע את שירי הפופ הבולטים של שנות ה-90.