אחרי שלאחרונה חשבנו שמיצינו כבר את כל מה שיש לאזור שלנו (ברומלי והסביבה) להציע קולינרית, גילינו אתמול בשכונת בקנאהאם (Beckenham) טאפאס בר ספרדי שמח, צבעוני, עם מנות כיפיות והכי חשוב – גילינו מקום שמגיש סנגריה לבנה + סנגריה רוזה!
אחרי הביקור שלנו בפורטוגל בספטמבר 2019 ממש התאהבנו בקונספט של סנגריה לא-אדומה – לרוב מדובר במשקה קליל יותר, מבוסס יין לבן (בפורטוגל גם יין ירוק) ופירות, בלי ה׳אפטר אפקט׳ המכביד + כאב הראש שנלווה לשתיית כמות גדולה של סנגריה אדומה. הבעיה – מחוץ לפורטוגל הדבר הזה די נדיר.
אתמול כשמצאנו את הטאפאס בר הזה, ששמו Tapeo, נכנסנו פנימה ואחרי שהתפעלנו מההשקעה היחסית בתפאורה ובריהוט, שמנו לב שעל כל שולחן שני נח לו קנקן סנגריה (אדומה כמובן). לא נתתי לזה הרבה צ׳אנס אבל אמרתי ששווה לנסות, ושאלתי את המלצרית אם במקרה יש סיכוי שיש להם גם סנגריה לבנה. להפתעתי התשובה היתה ״בטח! לא רק שיש לנו סנגריה לבנה, יש לנו גם סנגריה רוזה!״. מיד הזמנתי אחת כזו ואחת כזו, בהלם מזה שבזה הרגע מצאתי מסעדה שנמצאת כמה דקות נסיעה מהבית ויש לה את הדבר המופלא הזה. קיוויתי שזה יהיה טעים כמו בפורטוגל.
מיד נמשיך עם הכתבה אבל רגע לפני כן:
הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה בלונדון. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה
להפתעתנו (ושמחתנו) הרבה הסנגריה רוזה התגלתה כשיחוק טעים יותר אפילו מהסנגריה הלבנה (מסתבר שמשרים אותה בתותים, וזה הופך אותה לאפילו יותר טעימה). בהמשך הארוחה חיסלנו עוד שתיים כאלה. אחרי ההתאוששות מהפתעת הסנגריה, בחרנו כמה מנות (רמת הרעב שלנו היתה בינונית בלבד) ויצאנו לדרך:
הואבוס רוטוס
תבשיל של תפוחי אדמה, צ׳וריסוז ובצל ומעליו ביצת עין עם חלמון נוזלי – כמה פשוט, ככה מענג. לא התקמצנו עם הצ׳וריסוז, הביצה היתה מבושלת בדיוק במידה והכל ביחד עבד מצויין.
אלבונדיגס
קציצות של בשר בקר וחזיר טחון ברוטב עגבניות ועשבי תיבול – לא נפלתי, הרוטב היה מתקתק מדי לדעתי והקציצות חסרו ג׳וסיות.
סקאלופס
סקאלופס מטוגנים עם ריבת בצל וצ׳וריסו – היתה מנה מפתיעה לגמרי, הסקאלופס היו עשויים מעולה והרוטב מאוד החמיא להם, ובכלל רוטב של ריבת בצל שעשוי כמו שצריך (בסבלנות רבה) עם חתיכות צ׳וריסו זה תענוג אמיתי.
תמנון בקציפת תפוחי אדמה מעושנים ואבקת פלפלי פימינטו
ביצוע נהדר, נהנינו מאוד מהמנה, פרוסות התמנון היו במידת הצליה הנכונה (בתמנון קל לפקשש) והרוטב היה על גבול הממכר.
פילה סלמון על טרטר אבוקדו ומנגו
נתח יפה מאוד של סלמון על קוביות אבוקדו ומנגו. לוסי התלהבה, אני קצת פחות, לא היה פה משהו מיוחד או יוצא דופן, הסלמון היה מעט אוברקוקד בעיני, אבל הגלייז שלו והקוביות שלמטה היו תוספת נחמדה.
הקינוחים
רשימת הקינוחים היתה מאוד ׳שמרנית׳ וכללה את הקינוחים שרואים בכל מקום – קרמה קטלנה (הקרם ברולה של הספרדים), פונדנט שוקולד, עוגת גבינה וכו׳. אנחנו לקחנו פנקוטה משמשים, שהגיעה עם חתיכות משמש ועם ריבת משמש, קינוח נחמד וקליל.
החשבון הסתיים ב-65 פאונד, שזה פחות או יותר סביר והגיוני למחירי פרברי-לונדון ולארוחת ערב צנועה ולא מפוצצת.
כיף לגלות מקום חדש ומרענן ליד הבית, ועוד יותר כיף שלא צריך לחכות למי-יודע-מתי-שנהיה-שוב-בפורטוגל או להתחיל להכין בבית, אלא אפשר פשוט למצוא סנגריה לבנה (או רוזה!) ליד הבית. באזור שרווי בעיקר במסעדות תורכיות/הודיות/סיניות גנריות, סחטיין על התעוזה לפתוח טאפאס בר ספרדי מושקע.
לסיכום
- זיקוקי די נור בפה: 4
- שירות ויחס: 5
- תמורה לכסף: 4.5
