התלונה הקבועה שלי שיש מעט מאוד מסעדות איטלקיות טובות באמת בלונדון, מתחילה להתערער, ולאחרונה מסתמנת ׳תחייה׳ של המטבח האיטלקי בלונדון.
למסעדה Gloria בשכונת שורדיץ׳ הגענו לראשונה בעקבות המלצה של מלצרית איטלקייה שפגשנו במסעדה Andina, מסעדה פרואנית כיפית שאני אוהב ללכת אליה מדי פעם (ושאם אתם לא מכירים, אתם צריכים). אחרי שיחה קולינרית קצרה, שבה התעניינתי אם היא במקרה מכירה מסעדה איטלקית טובה באזור, היא הפנתה אותי ל׳גלוריה׳. המידע הזה הצטלב לא רע עם ההייפ שגם ככה היה למסעדה הזו, ולקבוצה שמפעילה אותה, קבוצת Big Mamma, שלה מסעדה נוספת בלונדון וכמה מסעדות איטלקיות ברחבי צרפת, שבהן הדגש הוא על אוכל איטלקי ביתי ומתכונים משפחתיים (של אמהות גדולות, כמסתמן מהשם המחייב). החלטנו לבדוק על מה המהומה.
הביקור הראשון היה בעיקר ׳מעניין׳ והשאיר טעם של עוד. לא כל המנות, כמו שתיכף תקראו, היו מוצלחות, אבל המנות שכן, כולל העובדה שלא נשאר לנו מקום לנסות גם את הפיצות (שנראו מהצד פשוט מצויינות), גרמו לנו להבין שכדי לתת למקום סקירה הולמות, אנחנו חייבים לחזור לביקור נוסף (שבו חיכתה לנו הפתעה שווה במיוחד). אז הנה הרשמים משני הביקורים שלי ב-Gloria.
מיד נמשיך עם הכתבה אבל רגע לפני כן:
הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה בלונדון. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה
ביקור ראשון בגלוריה: בוראטה מהסרטים ורגשות מעורבים
הגענו למסעדה שלושה סועדים רעבים-למחצה (אחרי סיור אוכל והפסקה של כמה שעות). הכניסה למסעדה חושפת את אחת מהמסעדות היפות שראיתי לאחרונה בלונדון: המון צמחיה בחוץ ובפנים, ריהוט מושקע, בר יפהפה, והשקעה מוקפדת בתפאורה, בתאורה ובאווירה.
עברנו על התפריט, ודי מהר קלטנו כמה מנות שנראו מעניינות. התחלנו בבוראטה פומדורו, בוראטה גדולה למדי על מצע של רוטב עגבניות, מעט פסטו ושמן זית. הבוראטה הזו היתה פשוט מצויינת – ליבה קרמית מבפנים וצמיגיות רכה וממכרת מבחוץ, אבל השוס האמיתי היה רוטב העגבניות. כנצר למשפחה מרוקאית שבה המטבוחה היא עונג שבת אמיתי, אני תמיד אעריך רוטב עגבניות שבו מרגישים את הבישול הארוך ואת חתיכות העגבניות הבשרניות, והרוטב הזה היא פשוט תענוג בפני עצמו, ולא עוד איזה רוטב מימי וסתמי. הבוראטה הזו העלתה את רף הציפיות להמשך, מה גם ששמחנו לאכול סוף סוף בוראטה טובה אחרי כמה נפילות במסעדות שונות בעיר.
הבאה בתוך היתה פסטה מפלדינה עם פרוסות כמהין שחור, מסקרפונה ופטריות פורטבלו. המנה, שהגיעה בכמות נדיבה יחסית, היתה טעימה בעיקר בזכות הפסטה עצמה ופרוסות הכמהין. הרוטב העדין יחסית החמיא לה יפה, ובסך הכל מדובר במנה פשוטה יחסית וטובה.
הבא בתור היה רביולי ענק ממולא בראגו של לחי בקר. לצערי, למרות הציפיה לעוד מנה טובה, המנה הזו היתה מאכזבת ומשעממת למדי. ה׳ראגו׳ בקושי הורגש, המילוי היה מתקתק מדי, וכל העסק פשוט לא עבד.
מנת הפסטה השלישית שהגיעה לשולחן היתה של קרבונרה, עם ספגטי צ׳יטארה, פקורינו, גואנצ׳לה (לחי חזיר) וחלמון ביצה. המנה היתה עשירה, חתיכות הגואנצ׳לה ממכרות להחריד, הפסטה מצויינת, ובכלל, מדובר היה בתענוג ובביצוע נהדר למנה הקלאסית שהיא כמעט קודש הקודשים של המטבח הרומאי.
בנוסף, הזמנו לשולחן פולנטה עם שמנת וטימין, שהיתה המנה הכי מאכזבת באותו ערב – מימית, דייסתית ולא טעימה או מעניינת בשום צורה (היו לי דווקא ציפיות לפולנטה מוצלחת יותר במקום כזה).
במקביל הזמנו שני קוקטיילים מתפריט הקוקטיילים היפה (הלוואי ובכל מקום בעיר היה תפריט קוקטיילים שמראה לך איורים או צילומים של הכוסות כמו כאן!). הראשון היה למונצ׳לו שפריץ, קוקטייל של וודקה, לימונצ׳לו, פרוסקו צינזאנו, מנגו ואפרסקים – משקה מרענן ומוצלח. השני היה קפריאני, קוקטייל של פרוסקו, מיץ אפרסקים, פטל וקצף רוזמרין, שהיה לו טעם לוואי לא נעים, והוחזר חיש מהר למלצר תמורת למונצ׳לו שפריץ נוסף.
אחרי שלוש ׳פגיעות׳ מתוך חמש מנות, עברנו לקינוחים. הזמנו פרופיטרול נפוליטני (מאפה פריך עם גלידה, פקאנים מקורמלים ושוקולד נוזלי) וטארט בננות מקורמלות עם מילקשייק וניל-טונקה. הקינוחים לא הרשימו במיוחד – לדעתי הפרופיטרול הוא קינוח מסיבי שיותר מצטלם יפה מאשר טעים. הגלידה לא היתה מספיק איכותית כדי להרים את העסק, המאפה היה קשה מדי ברמה שהיה קשה לחתוך ולאכול את המנה, וביחד כל העסק הרגיש כמו מתקפת סוכר ופחמימות משולבת, אבל לא בטעם ששווה את החטא. הקינוח השני היה טעים בעיקר בזכות הבננות המקורמלות, אבל שוב תופעת המאפה הקשיח – בחיאת, באנו פה לאכול קינוחים או לטחון אבנים? כזה קושי של מאפה לא נצפה מאז שמצאו מאפים בתנורים של פומפיי. המילקשייק טונקה-וניל לצד הטארט היה טעים כשלעצמו, אבל לא ממש הועיל לקינוח.
את הביקור הראשון סיימנו ברגשות מעורבים. מצד אחד, שלוש מהמנות היו מצויינות. מצד שני, היו גם שתי ׳נפילות׳ (הרביולי והפולנטה) והקינוחים בפירוש אכזבו. אבל משהו גרם לנו לרצות לחזור. והמשהו הזה היה בעיקר הפיצות שראינו מדי פעם בשולחנות הסמוכים…
ביקור שני: גבירותי ורבותי – הפיצה הכי טובה שאכלנו בלונדון!
בביקור השני ב׳גלוריה׳ הושבנו בקומת הקרקע של המסעדה, שהתגלתה כמעט יותר נעימה ויפה מהקומה התחתונה (ובאווירה שונה לחלוטין, למרות ששתיהן חשוכות יחסית).
התחלנו בפיצה בעלת השם המשעשע ״ליגלייז משרומז״, פיצה נפוליטנית עם רוטב לבן (שביקשתי להחליף לרוטב עגבניות), פטריות יער, מוצרלה דה בפאלו, פרוסות ברזאולה ופרמז׳ן. בגלל שאני חולה על בשר על פיצות, ביקשתי להוסיף גם סלמי פיקנטי. עכשיו שימו לב טוב למה שאתם קוראים פה: מדובר בפיצה הכי טובה שאכלנו בלונדון. ממש ככה. אני יודע שזו הצהרה דרמטית-משהו, אבל אני לא מצליח להיזכר מתי אכלנו דבר כל כך מושלם בתחום הפיצות. הבצק הזה, צריך לכתוב עליו שירים. המוצרלה די בפאלו הזו, ב-2 מרקמים שונים (טריה ונמסה), למה לא עושים את זה בעוד מקומות? הבשר… הרוטב… הכל פשוט היה מושלם ברמה של 5 זיקוקים בפה. וואו.
מכיוון שהיה לנו טעם של עוד, הזמנו עוד שתי מנות שלא ניסינו בסבב הראשון: ״סופרנוס״ – כדורי בשר ענקיים ברוטב עגבניות עשיר עם ספגטי. כמו בבוראטה של הביקור הראשון, גם במקרה הזה רוטב העגבניות העשיר התברר כשיחוק מלודרמטי, שהקפיץ את כל המנה גבוה, ברמה שכדורי הבשר היו תכלס רק בונוס, ולאכול אפילו את הספגטי סתם ככה עם הרוטב היה תענוג כשלעצמו.
המנה הנוספת שהזמנו היתה של בשר עגל מגולגל בפרושוטו צלוי. מנה כיפית לאוהבי בשר, שהיתה טעימה וחמאתית, אבל מעט עשויה מדי וחסרה עסיסיות, עם כי הטעם הטוב הצליח קצת לפצות על המחסור בעסיסיות.
הפיצה ושתי המנות (ועוד שני קוקטיילים) בביקור השני הספיקו לנו לחלוטין, יצאנו שבעים ומרוצים מאוד, עם הידיעה שזה עתה אכלנו את הפיצה הכי טעימה שאכלנו אי פעם על אדמת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד. לא הזמנו קינוחים בביקור השני, בעיקר בגלל שלא נהננו מהקינוחים בביקור הראשון, וכי חיכו לנו בבית שני האגן דאז גדולים. איך אומרים אצלנו? ׳עדיף האגן דאז טוב במקפיא מאשר קינוח בינוני במסעדה׳.
אריוודרצ׳י.
- אם אתם כבר פה אז למה שלא תראו מה יש עוד לשורדיץ׳ להציע?
- את המלון שלכם בשורדיץ' אתם יכולים להזמין מכאן
- ולמחרת כדאי (לא משוחד בכלל 🙂 )לכם לקחת סיור אוכל בלונדון בהדרכתי.
- יש לכם עוד קצת זמן? עברו לסקירות הוידאו של ׳עומר זולל את לונדון׳
- או לכל המאמרים על מזרח לונדון
