שורדיץ׳ – סיפור סינדרלה

שורדיץ׳ (Shoreditch) היא האבטיפוס של השכונות שעברו מהפך. פעם היתה זו שכונה מזרח-לונדונית מוזנחת שירדה מגדולתה, וכיום זו שכונה טרנדית וצבעונית עם אנרגיה יצירתית, שמושכת אליה המון צעירים, אמנים, חובבי אמנות וכמובן היפסטרים. שורדיץ׳ היא כיום ה-מקום בלונדון לציורי קיר, לסיורי גרפיטי, לקוקטייל-ברים שמגישים משקאות יצירתיים, למועדונים אלטרנטיבים מכל הסוגים, לאוכל רחוב מעניין, לגלריות עצמאיות, לפריטי וינטג׳, חנויות קונספט עצמאיות והרבה הפתעות שמחכות בכל פינה.

מוזיאון פתוח של אמנות רחוב מושקעת. שורדיץ׳

מוזיאון פתוח של אמנות רחוב מושקעת. שורדיץ׳

שורדיץ׳ היא למעשה שכונה שנמצאת ברובע האקני (Hackney) שבמזרח לונדון, רובע גדול שכמעט כולו משתנה בשנים האחרונות והופך מרובע מכוער, מוזנח וכאוטי לרובע טרנדי ומלא בהפתעות.

הקירות הם ככל הנראה המאפיין הבולט ביותר של שורדיץ׳. קשה להישאר אדישים לציורי הקיר המושקעים ולאמנות הרחוב המוקפדת, שעושה כבוד למילה ׳גרפיטי׳ ומשלימה את האווירה המיוחדת של השכונה הזו, שהפכה עם השנים לשכונה שקובעת טרנדים גם לאזורים אחרים בעיר. בשורדיץ׳ יש ׳סצנה׳ של עשרות אמני גרפיטי שהותירו כאן חותם (תרתי משמע), וחלק מהציורים הפכו בעצמם ל׳ציוני דרך׳. מהקיפוד או העגור המפורסמים של ROA ועד לבחורה עם מסיכת האב”כ של Zabou והיצירות הפוסט-אימפרסיוניסטיות המושקעות של הצייר האוסטרלי Jimmy C. לא פלא שגם סיורי אמנות הרחוב בשכונה תמיד מפוצצים. חשוב גם לציין שכל ביקור בשכונה שונה מקודמו – כיוון שהרבה מציורי הקיר מתחלפים כל הזמן.

אבל הקירות, הגלריות ואמנות הרחוב הן לא הדבר היחיד כאן: שורדיץ׳ מפוצצת באין סוף ברים, מסעדות, חנויות קונספט ואפילו כמה שווקים מוצלחים. בקצה הדרומי של השכונה נמצא אחד מהשווקים האהובים עלי בלונדון, שוק ספיטלפילדס הישן, וברחוב בריק ליין, המוצלח כשלעצמו, שנמצא בחלקה המזרחי של השכונה, מתקיים בימי ראשון שוק של אמנות, פריטי וינטג׳ והמון אוכל רחוב.

כדי להתמצא באינסוף האפשרויות ונקודות העניין שתמצאו בשכונה, הכנתי לכם את המפה הבאה, בה סימנתי כמעט כל נקודת עניין שעשויה לעניין אתכם בשכונה.

להלן מפת ׳לונדוניסט׳ לשורדיץ׳, בריק ליין והאזור. מומלץ לשמור את המפה ולהשתמש בה באפליקציית גוגל מפות (Google Maps) בעודכם משוטטים בשכונה:

האזור של שורדיץ׳, שמכונה גם ׳איסט אנד׳, היה אי שם במאה ה-19 (התקופה הויקטוריאנית) ובתחילת המאה ה-20 המתחרה העיקרי והאנטי-ממסדי של הווסט-אנד של לונדון, והיה שופע בתאטראות והיכלי מוזיקה פחות ממוסדים ושמרניים ויותר חתרניים, אך לבסוף ירד מגדולתו אי-שם בשנות השלושים, התאטראות ואולמי ההופעות נסגרו בזה אחר זה, והשכונה הפכה לאזור מוזנח עם לא מעט פשע.

רק בשנות ה-80, כשצעירים, פאנקיסטים ואמנים החלו לעבור לאזור, החל הקאמבק המתבקש, יחד עם ההתעוררות של שאר חלקי המזרח הרדום והמוזנח של לונדון, אך אפשר לומר שמהפך הושלם רק בשנים האחרונות, לא מעט בזכות הפיתוח וההשקעה באזור שהביאה איתה אולימפיאדת לונדון 2012, לצד הנהירה של צעירים מזרחה מהמרכז והמערב היקרים להחריד של העיר.

מוזיקה וציורי קיר מושקעים בכל פינה

מוזיקה וציורי קיר מושקעים בכל פינה

אז איך מגיעים לשורדיץ׳?

תלוי כמובן מאיפה בלונדון אתם מגיעים, אבל בגדול ההמלצה שלי היא לנווט לשורדיץ׳ (כמו לכל מקום בלונדון) באמצעות אפליקציית גוגל מפות (Google Maps) או סיטימאפר (CityMapper), ואז להיעזר במפה שהכנתי לכם למעלה. את הטיול בשורדיץ׳ לרוב אני ממליץ להתחיל בתחנת Old Street (בעיקר למי שרוצים להתעכב על אמנות הרחוב שיש לאזור הזה להציע, ומשם להמשיך לאזורים העמוסים יותר של מזרח השכונה), או בתחנת Shoreditch High Street (למי שרוצים עדיין לחוות את השכונה, אבל קצרים יותר בזמן).

כשיוצאים מתחנת Old Street, אפשר בטעות לחשוב שהגענו לאיזור הסיטי של לונדון, או לאיזור היי-טק משגשג, אבל אל תתנו לכמה בנייני זכוכית להטעות אתכם. אם תמשיכו קצת מזרחה על Old Street עצמו, די מהר תגלו מימינכם ומשמאלכם לא מעט ציורי קיר. קצת לפני שתגיעו לפיצול שבו אולד סטריט הופך ל-Great Eastern Street, תמצאו מצד שמאל שלכם רחבה ובה מספר ציורי קיר גדולים שמתחלפים באופן תדיר. זוהי רק הקדמה ליצירתיות של השכונה שלפניכם. כמה מטרים משם תמצאו בר בשם Bounce, שהוא שילוב של פאב ומועדון פינג-פונג.

כבר על אולד סטריט תמצאו כמה ציורי קיר מושקעים, אבל חכו, זו רק ההתחלה...

כבר על אולד סטריט תמצאו כמה ציורי קיר מושקעים, אבל חכו, זו רק ההתחלה…

הרחוב הבא שאני ממליץ להיכנס אליו כדי לראות ציורים מושקעים ומיוחדים הוא רחוב Rivington, שמתפצל שמאלה מרחוב Great Eastern. כבר בכניסה לרחוב הזה תוכלו לראות על חלונות הבניין הצדדי כמה מיצירותיו של האמן הספרדי-לונדוני חוזה מנדז, שהפך עם השנים לאמן מצליח שעובד עם חברות כמו אפל ו-BBC, ויצירותיו משלבות דמויות של בעלי חיים עם רמיזות מיניות.

נמשיך פנימה אל רחוב Rivington, ומומלץ לנסות לחפש את החתימות שמלוות כמעט כל יצירה שתראו על הקירות ברחוב המרתק הזה, למשל יצירותיו המושקעות של סם קינג (Sam King) שמתמקדות בגוף האדם תוך שילוב של הציור בסביבה (למשל בעמודים או בשלטים שליד הקיר), או יצירותיו המיניאטוריות של בן ווילסון (Ben Wilson), שמוצא מסטיקים שדבוקים למדרכות בשכונה והופך אותם לציורים מיניאטוריים. בכלל, לחובבי האמנות כדאי לפתוח טוב-טוב את העיניים: הרבה מהיצירות כאן הן זעירות, כמעט נחבאות, ולעתים ממש ׳מוטמעות׳ בתוך קירות, תקרות, שלטים, עצים, מדרכות ושאר חלקים של המרחב העירוני שלא ממש הייתם מצפים ממישהו לשים אליהם לב. למעוניינים בסיורים מודרכים בחלק זה של השכונה, על מנת לגלות את היצירות הללו ולקבל הסברים מרתקים עליהם, אני ממליץ בחום על סיורי אמנות הרחוב של Arternative בשכונה.

לשים לב טוב טוב. ציורי המסטיקים של בן ווילסון

לשים לב טוב טוב. ציורי המסטיקים של בן ווילסון

בהמשך הרחוב תמצאו ציורים ויצירות מעניינות נוספות, למשל בניין שעליו מצוירת סדרת קריקטורות מאת האמן הברזילאי אנדרה גולה, שמספרת על ׳מערכת יחסים׳ בין דמות אנושית לבין ענן, או יצירותיו הקטנות אך העוצמתיות של האמן האמריקאי Kai, שמגיעות בתוך מסגרות תבליט אפרפרות, ומדגישות את התסכול של החיים בעולם דיס-אוטופי שמקדש עבודה של שעות ארוכות ותרבות צריכה מוגזמת.

׳האיש הבודד והענן׳. סדרת ציורי הקיר של אנדרה גולה ברחוב Rivington

׳האיש הבודד והענן׳. סדרת ציורי הקיר של אנדרה גולה ברחוב Rivington

אם בשלב הזה הרעב כבר הגיע, תוכלו לפנות שמאלה לרחוב Curtain, ולהגיע לסניף שורדיץ׳ של The Blues Kitchen, מהמקומות האהובים עלי בעיר, מיני-רשת (יש סניפים גם בבריקסטון וקמדן) שהיא שילוב של בר-הופעות מושקע ומסעדת בשרים אמריקאית. אפשרות נוספת היא להמשיך עוד מזרחה על רחוב Rivington ולהגיע לבר הקוקטיילים Calooh Callay, מהחלוצים של ׳סצנת׳ הקוקטיילים המפותחת של שורדיץ׳, שמגישים קוקטיילים יצירתיים כמו קוקטייל וויסקי ומרשמלו, קוקטייל פריחת הדרים, קוקטייל ג׳ין עם ליקר משמש ועוד.

נמשיך עוד קצת על רחוב Rivington ונגיע לגשר עם הכיתוב התואם לאווירה – ״Scary״. קצת לפני הגשר, מצד שמאל, ישנה ׳חצר׳ בירה וגרפיטי השייכת למועדון הסמוך Cargo. החצר הצבעונית, שלפעמים (בעיקר בסופי שבוע וערבים) היא שוקקת ומלאה בליינים, כוללת בעצמה כמה יצירות של אמנים ידועים ופחות ידועים, אבל ׳גולת הכותרת׳ כאן היא יצירה מפורסמת של האמן ה״מסתורי״ בנקסי, ככל הנראה מאמני הרחוב הידועים ביותר בעולם, לא מעט בזכות ה׳תעלולים׳ התקשורתיים שלו (דוגמת היצירה שגרסה את עצמה אחרי שנמכרה במכירה פומבית במלמעלה ממיליון פאונד). קצת אחרי הגשר, נפנה ימינה ברחוב הראשי Shoreditch High Street, ואז שוב ימינה לרחוב Bateman’s Row, שם מחכות לנו יצירות נוספות, למשל מתחת לגשר הרכבת שבמורד הרחוב, שתמיד מעוטר מצידו האחד בציור מושקע של אמן עצמאי (למשל ראו כאן למטה את ציור הג׳אנק פוד והגלולות של צ׳רלי מקפרלי).

נמשיך עוד קצת על רחוב Bateman’s Row אחרי הגשר ונפנה שמאלה לרחוב New Inn Broadway, שם נמצא עוד כמה ציורים יפים, ונלך עד לסוף הרחוב, כשמולנו ניצב בניין ועליו ציור הקיר השני בגודלו בלונדון, שנמתח על כל חזית הבניין וגם על צידו, ומציג עבודה מרשימה שיצרו לא פחות מ-16 אמנים שונים ומשלבת אלמנטים מעולם המיסטיקה והפנטזיה – שהופכים בהמשך הבניין ליותר ויותר עתידניים.

יצירה ענקית של 16 אמני רחוב שונים. הבניין ברחובות King John Court ו-New Inn Yard

יצירה ענקית של 16 אמני רחוב שונים. הבניין ברחובות King John Court ו-New Inn Yard

אם נמשיך במורד King John Court ונפנה שמאלה אל Holywell Lane, נראה מולנו בניין ועליו קרונות רכבת ישנות, שהוסבו לחדרי סטודיו בהם יוצרים האמנים של השכונה. באותו בניין שוכן ה-Village Underground. מדובר במפעל שהוסב בשנת 2006 לאולם תערוכות והופעות גדול, ולו חלק חשוב בהפיכתה של שורדיץ׳ למה שהיא כיום – מקום שנתן לאמנים שונים ליצור, להציג את האמנות שלהם ולהפרות זה את זה.

קרונות רכבת שהוסבו לסטודיו בהם מציירים ויוצרים אמנים מהשכונה

קרונות רכבת שהוסבו לסטודיו בהם מציירים ויוצרים אמנים מהשכונה

אם הגעתם לאזור בשעות הערב, שווה להכנס לאתר של דינראמה (Dinerama) ולבדוק האם שוק הערב פתוח – מדובר בשוק אוכל, שתיה ובילויים שפתוח בשכונה מדי ערב, בעיקר בסופי שבוע אבל לא רק, וכולל הרבה אוכל רחוב ואווירה.

מכאן נחזור לכביש הראשי החוצה את השכונה – Shoreditch High Street, עד שנמצא את עצמנו עומדים מול המתחם הידוע בשם BoxPark – מתחם של מכולות (קונטיינרים) מעוצבות, שבכל אחת מהן עסק אחר – מחנויות פופ-אפ וחנויות קונספט מקוריות ויצירתיות עד לאוכל מעניין, ולעתים אף מסיבות ודיג׳ייז בסופי שבוע וערבים. צמוד למתחם הבוקספארק נמצאת גם תחנת הרכבת העילית (Overground) הקרויה על שם הרחוב – Shoreditch High Street, כך שהבוקספארק ככל הנראה התחנה הראשונה שלכם אם תגיעו לשכונה מתחנה זו.

אמן גרפיטי בפעולה ליד תחנת Shoreditch High Street

אמן גרפיטי בפעולה ליד תחנת Shoreditch High Street

בבוקספארק של שורדיץ׳ תמצאו בין השאר חנויות למתנות מקוריות, בגדי מעצבים, תכשיטים ומשקפי שמש, שעונים ועוד. המחירים, כיאה לפריטים מעוצבים וממותגים, לא זול, אבל האיכות גבוהה (לצפיה ברשימת החנויות). כמו כן, תמצאו כאן חנות של גלידות וקינוחים לא שגרתיים (מומלץ לנסות את גלידת הקוקוס-פחם האפורה, אני מאוד אהבתי), קרואנטים (שילוב של קרואסון ודונאט למי שלא מכיר), וגם בקומה השניה של המתחם תמצאו לא מעט אוכל, דוגמת באבל-וואפל, אוכל רחוב ג׳מייקני (למשל ג׳רק צ׳יקן או קארי עם בשר עז), סנדויצ׳יה עטורת פרסים ופיצריה בסגנון ניו-יורקי.

ובכל זאת, ההמלצה שלי היא לא ׳לבזבז׳ זמן רב מדי על המתחם הזה, אלא להמשיך הלאה ל׳עומק׳ השכונה, שם תראו דברים מעניינים יותר. אם בכל זאת אהבתם את הרעיון של ה-BoxPark, ובמיוחד אם אתם אוהבים אוכל, אני ממליץ לכם להגיע לשכונת קרויידן (Croydon) שבדרום העמוק של לונדון, שם תמצאו מתחם בוקספארק גדול יותר מזה של שורדיץ׳, שכולו מוקדש לאוכל, שתיה ובילויים. לאחרונה אף נפתח מתחם חדש של BoxPark בשכונת וומבלי שבצפון לונדון.

גלידת קוקוס-פחם אפורה בחנות Soft Serving Society שבמתחם ה-Box Park בשורדיץ׳

גלידת קוקוס-פחם אפורה בחנות Soft Serving Society שבמתחם ה-Box Park בשורדיץ׳

ממתחם ה-Boxpark נמשיך הלאה על רחוב Bethnal Green. אחרי חצר קטנה ששייכת למתחם ובה יושבים לאכול, תמצאו בכניסה לרחוב Braithwater גדר שנקראת ׳גדר מנעולי האהבה׳, ועליה מנעולים מסוגים וצבעים שונים שבני זוג מהשכונה נוהגים לתלות, ועליהם לכתוב את שמותיהם, כשהמנעולים מסמלים את הקשר החזק ביניהם.

גדר ׳מנעולי האהבה׳ שמול תחנת Shoreditch High Street

גדר ׳מנעולי האהבה׳ שמול תחנת Shoreditch High Street

נמשיך ללכת על Bethnal Green לכיוון מזרח עד שנגיע לבריק ליין (Brick Lane). בדרך נעבור על פני כמה דוכנים (אם הדוכן של האוכל הקריבי שנקרא Island Pot פעיל, אני ממליץ לבדוק את הג׳רק צ׳יקן שלהם(, וגם כמה ציורי קיר גדולים, למשל הקיפוד הענקי של האמן הבלגי ROA שמבצבץ מרחוב Chance שבדרך, שהפך לאחד מהסמלים המזוהים עם השכונה. בהמשך הרחוב תמצאו את The Cocktail Trading Company, בר קוקטיילים עטור פרסים שמתמחה בקוקטיילים לא שגרתיים בעליל עם צורות הגשה משוגעות (למשל קוקטיילים בתוך צדפות, כדורים פורחים, פחיות, כוסות בצורת ינשוף ועוד) ורכיבים מיוחדים (צמר גפן מתוק, זהב, מרשמלו, פרחים אכילים ועוד). קצת אחרי הבר הזה, נפנה ימינה ונגיע לרחוב Brick Lane, שהוא למעשה ה׳לב הפועם׳ של השכונה, ובו מתקיים מדי יום ראשון שוק Brick Lane הצבעוני והפופולרי.

דוכן פנקייקים הולנדים בשוק בריק ליין

דוכן פנקייקים הולנדים בשוק בריק ליין

כמה מהקוקטיילים המיוחדים של Cocktail Trading Company:

אם הגעתם ל-Brick Lane ביום ראשון לפני השעה ארבע וחצי-חמש אחה״צ, תמצאו כאן שוק שוקק ופופולרי בשם Brick Lane Market שמפוזר לאורך הרחוב, ובו מגוון של עבודות יד, אמנות, חפצי אספנות, וינטג'׳, ביגוד, עתיקות, אוכל מכל העולם (איטלקי, ספרדי, הודי, צרפתי, קריבי) ועוד. מדובר למעשה ב׳שוק פשפשים׳ משודרג, שמשלב לצד מוצרי אספנות ויד שניה גם אמנות ומלאכה מקומית.

אם תגיעו ביום אחר מימות השבוע, לא תמצאו כאן דוכנים אבל תמצאו בכל זאת רחוב שמלא בחנויות שונות ומעניינות וכמעט תמיד גם הופעות רחוב. אתם מוזמנים גם להצטרף לאחד מסיורי האוכל שאני מקיים בשכונה, שמשלבים את רחוב בריק ליין עם שוק ספיטלפילדס (עליו תוכלו לקרוא למטה או בכתבה שלי על שווקים בלונדון ב׳הארץ׳).

הרבה חנויות מעניינות כל השבוע, ושוק של ממש בימי ראשון. בריק ליין

הרבה חנויות מעניינות כל השבוע, ושוק של ממש בימי ראשון. בריק ליין

אחד ה׳מוסדות׳ הידועים (בצדק או שלא) על רחוב בריק ליין הוא ה-Bagel Bake, מאפיית בייגל׳ס שקיימת מאז 1974, פתוחה 24 שעות ומפורסמת בעיקר ב׳כריך היהודי׳ הידוע של בייגל וסולטד ביף, שהפך לפופולרי במיוחד בקרב בליינים בשכונה ול׳מוסד׳ עם תור ארוך, במיוחד אחרי לילה ארוך של שתיה. אפרופו שתיה, לאורך בריק ליין תמצאו לא מעט קוקטייל ברים, חלקם באווירה שאנטית-היפית למהדרין, אחרים קצת יותר מודרניים ומתוקתקים. אחד מאותם ברים הוא Monty’s Bar, בר קוקטיילים שמתאפיין באווירה צבעונית וקלילה. לרעבים שביננו, בצידו השני של הכביש נמצא ביסטרו צרפתי עם השפעות צפון-אפריקאיות בשם Blanhette.

אמנם רחוב בריק ליין שופע ביותר חנויות מאשר באמנות רחוב, אך גם כאן תמצאו לא מעט ציורים יפים, שאחד המוכרים שבהם הוא של שתי הבחורות עם מיכלי הספריי והמסיכות של האמנית הצרפתייה המצליחה Zabou, שאף הגיעה בעבר לישראל וציירה על קירות ביוזמת עיריית חדרה (!).

הציורים שלה הגיעו אפילו לחדרה. הבחורות במסיכות של Zabou

הציורים שלה הגיעו אפילו לחדרה. הבחורות במסיכות של Zabou

נמשיך לאורכו של בריק ליין, ונגלה עוד כמה ׳יציאות׳ קולינריות, למשל חנות השוקולד Dark Sugars, שלה שני סניפים בבריק ליין. הסניף שבמרכז הרחוב, זה שנמצא על פינת Bacon Street, הוא הקטן שבהם, ואני ממליץ לחכות לסניף הגדול והמרשים שנמצא במורד הרחוב (קשה לפספס אותו). יש כאן גם מאפיה בשם Vida Bakery שמתמחה במאפים טבעוניים מושקעים, ופופולרית בקרב תושבי השכונה.

ממול הכביש תמצאו את סניף שורדיץ׳ של Cereal Killer Café, מעין ׳בית קפה-קורנפלקס׳ פופולרי שבו תמצאו סוגים רבים של דגני בוקר (כולל נדירים), מאכלים הקשורים לדגני בוקר, המון מרצ׳נדייז, מוצרים נלווים וממתקים שקשורים לדגני בוקר ועוד. אוהבי הז׳אנר יכולים להכנס פנימה, להרכיב לעצמם קערה של דגני הבוקר האהובים עליהם, לשבת על גבי מיטות או כסאות מצועצעים ולאכול כשברקע אוסף של ציורים, צעצועים, טלויזיות ישנות, משחקי וידאו מהניינטיז ושאר אביזרי רטרו מהילדות.

מלונות ודירות נופש בשכונת שורדיץ'



Booking.com

׳מקדש׳ מצועצע לחובבי דגני בוקר. Cereal Killer Café

לחובבי הגרפיטי אני ממליץ להכנס מדי פעם לאחד מהרחובות שחותכים את בריק ליין, למשל הרחובות Bacon, Sclater, Cheshire או Grimsby. שורדיץ׳ מלאה בהפתעות, וחלק מהציורים המושקעים כאן יפתיעו גם אתכם, למשל של תושב השכונה המנוח צ׳רלי ברנס ואשתו קרול. צ׳רלי, מתאגרף לשעבר, היה דמות ידועה בשכונה, ובעיקר ברחוב Bacon, בו נהג לשבת מדי יום ולהשקיף על העוברים והשבים. צ׳רלי נפטר בשיבה טובה בגיל 97, והאמן האמריקני Nether הנציח אותו ואת אשתו סמוך למקום בו נהגו לשבת.

מחווה לתושבי השכונה צ׳ארלס וקרול ברנס ברחוב Bacon

מחווה לתושבי השכונה צ׳ארלס וקרול ברנס ברחוב Bacon

בית הקפה בל-בוי (Bell Boi) הוא קצת יותר מעוד בית קפה – מדובר במעין ׳מרכז מטיילים׳ שמשלב בית קפה, מקום שאפשר לאחסן בו מזוודות והוסטל/מלון למטיילים.

בימי ראשון, כשהשוק עובד, תמצאו כאן את ״איש הצלעות״ – The Rib Man – דוכן שמופעל כבר שנים רבות בידי קצב שמגיל 12 מתמחה בצלעות, ומביא אותם מחוות בצפון-מזרח אנגליה. יש שישבעו שמדובר בצלעות הטובות ביותר בלונדון.

אם תסתכלו במפה שהכנתי לכם למעלה, תמצאו באמצע רחוב בריק ליין סמל של עין בצבע ירוק. הכנתי את הסימון הזה כדי שתדעו שכאן ישנה כניסה לסמטה (ללא שם) שמובילה לאזור פתוח גדול שכולל המון גרפיטי. הרפתקנים שיכנסו עוד יותר פנימה ויעקבו אחרי המפה, יגיעו אחרי בערך עשר דקות הליכה למעין שטח ציבורי שהוסב ל׳גן קהילתי׳ בשם Nomadic Community Garden ומטופח ע״י עשרות צעירים, אמנים, נוודים-היפים ושאר טיפוסים אדג׳יים, שנותנים למקום את האווירה המיוחדת שלו.

כל אחד מוזמן, כל אחד יכול לצייר על הקירות, לטפח את הצמחייה, ליצור, לנגן או סתם לשבת עם האנשים במקום, ויש אפילו ׳תיאטרון׳ שבנו תושבי המקום. מדובר בסוג של ׳תופעה׳ שיכולה לצמוח רק בשכונות כמו שורדיץ׳.

׳קהילה׳ נסתרת אך משגשגת שצמחה באמצע אזור נידח בשכונה. Nomadic Community Gardens

אם נמשיך על רחוב בריק ליין, נגיע ל׳בית תה׳ וחנות מומלצת בשם London Tea Exchange, ובה יותר מ-300 סוגי תה שונים (וכן, יש גם קפה) מכל העולם. אני ממליץ לשבת, לבקש מהמלצר להריח את סוגי התה המיוחדים שבמקום, ולהזמין קנקן או שניים מהתה המשובח שמגישים כאן, שמגיע בכל רחבי העולם (בעיקר מאסיה) ובהמון טעמים וסוגים שונים ומומלצים, ואפשר גם כמובן לקנות הביתה. הטעמים האהובים עלי כאן הם המשמש-אפרסק והאפרסקים בשמנת, אבל יש כאן מבחר של המון סוגי תה אחרים. בצידו שני של הרחוב תמצאו את חנות הספרים המומלצת Brick Lane Bookshop.

יותר מ-300 סוגי תה. London Tea Exchange

יותר מ-300 סוגי תה. London Tea Exchange

בהמשך הרחוב, ובעיקר בימי ראשון, תמצאו את ה-Brick Lane Food Hall, או בשמו השני, ה-BoilerHouse. מדובר בשוק אוכל קטן ומקורה שפתוח בימי שבת או ראשון, וכולל דוכני מזון מכל העולם (לרוב מדובר בדוכני אוכל טבעוני, או בוריאציות טבעוניות של דוכנים ממקומות אחרים בלונדון), ובקיץ נפתחת מאחוריו גם ׳חצר קוקטיילים׳ בשם The City Summer House, בה נערכים מסיבות קיץ. בחלק הזה של הרחוב תמצאו, לצד דוכני אמנות וגלריות, גם דוכני אוכל נוספים, ושוק סוף שבוע בשם Backyard Market, שמוקדש לאמנות ומלאכה. ׳אטרקציה׳ נוספת היא All Star Lanes, שילוב של באולינג ומסעדה (אמריקאית).

׳חצר׳ עם מסיבות קיץ רוויות אלכוהול. The City Summer House

׳חצר׳ עם מסיבות קיץ רוויות אלכוהול. The City Summer House

אם תפנו לרחוב Dray Walk, תגיעו לסמטה שמובילה לעוד מספר חנויות מעניינות. אחרי מספר חנויות אופנה ודוכני מזון תמצאו בצד ימין את חנות התקליטים והמוזיקה הגדולה Rough Trade East, לדעתי עצירת חובה לחובבי תקליטים ומוזיקה. מולה תמצאו את Son of a Stag, חנות ג׳ינסים מובילה עם מבחר גדול מיפן, ארה”ב ועוד. בסוף הסמטה תמצאו מעין ׳חצר׳ שמקיפים אותה פוד טראקס שונים, ומי שרוצה לשבת קצת ולנוח זה מקום טוב. שימו לב ל׳חצים׳ שתקועים על הבניין הסמוך שכאילו ׳נורו׳ בידי הקשת הגדולה שמולם.

חנות תקליטים מהגדולות בלונדון. Rough Trade East

חנות תקליטים מהגדולות בלונדון. Rough Trade East

מכאן, נוכל להמשיך בחזרה לכיוון בריק ליין באותה דרך שבה הגענו, או בימי ראשון דרך ה-Sunday Upmarket, שוק מקורה נוסף וקצת יותר גדול, שחצי ממנו מוקדש לאמנות, פיצ׳יפקעס ואופנה זולה, והחצי השני שלו לאוכל רחוב.

מול ה׳שוק׳ המקורה הזה, אם יוצאים בחזרה לרחוב בריק ליין, נמצאת החנות הגדולה של Dark Sugars, (שנקראת Dark Sugars Cocoa House), שהיא לא פחות מ׳מקדש׳ לאוהבי שוקולד, עם המון סוגי שוקולד וטראפלס מכל הסוגים, ובצידה השני של החנות מכינים שוקו בהמון טעמים שונים וגלידות מבוססות שוקולד. מבין כל הטעמים כאן, יש כמה שאני אוהב במיוחד, למשל השוקולד הלבן המבוסס על רום ג׳מייקני.

מעצמת שוקולד. Dark Sugars Cocoa House

מעצמת שוקולד. Dark Sugars Cocoa House

אם נפנה לרחוב Hanbury Street, שבפינה שלו נמצאת החנות Dark Sugars, כמה מטרים אחרי נגיע למעין ׳חצר׳ בסגנון ג׳מייקני (Chill Spot Jerk), בה מגישים קוקטיילים קריביים מבוססי רום, ג׳רק צ׳יקן ומוזיקה תואמת (בעיקר רגאיי). מעל לחצר הזו מתנוסס לו אחד מציורי הקיר הידועים בשכונה, העגורן המפורסם של Roa. מול אותה ׳חצר׳ תמצאו גם את The Canvas, מעין בית קפה-בוטיק ידידותי לטבעונים שמהווה גם ׳חלל יצירתי׳ לאמנים. בהמשך הרחוב ישנה מסעדה הודית מומלצת בשם Meraz.

העגור של Roa לצד ׳חצר׳ ג׳מייקנית עם קוקטיילים, ג׳רק צ׳יקן ומוזיקה תואמת

העגור של Roa לצד ׳חצר׳ ג׳מייקנית עם קוקטיילים, ג׳רק צ׳יקן ומוזיקה תואמת

מכאן אפשר להמשיך לטייל ב-2 דרכים: הדרך הראשונה היא לחתוך חזרה את בריק ליין ולהמשיך מערבה על רחוב Hanbury Street עד שנגיע לבסוף לשוק המקורה Old Spitalfields Market. אם תמשיכו הלאה (דרומה) על בריק ליין עצמו, תגלו רצף של מסעדות ומכולות הודיות/בנגלדשיות וכמה פיצריות לא רעות בכלל, למשל Labratorio Pizza הנפוליטנית, או Paradise Slice Pizza Shop, שמתאימה למי שמחפש פיצה בסגנון ניו-יורקי.

ועכשיו הגענו לחלק הטעים באמת של המסלול שלנו. נחזור ל-Hanbury Street ונלך לכיוון מערב עד לצומת שבה הוא מצטלב עם הרחוב הראשי Commercial Street. שם, ממולנו, נמצא השוק המקורה השווה ביותר בלונדון לטעמי – Old Spitalfields Market, שוק שקיים כבר 400 (!) שנים, אך עבר לפני כשנתיים שיפוץ ונוסף אליו אזור חדש של מסעדות ודוכני אוכל בשם The Kitchens. אולד ספיטלפילדס, שלו מספר כניסות, מתחלק ל-2 חלקים עיקריים.

בחלק המזרחי (הקרוב יותר לבריק ליין) נמצאים רוב דוכני האוכל השווים וגם כמה מסעדות של ממש. בחלק המערבי הדגש הוא יותר על אמנות, אפנה, אביזרים וכו׳, אבל מחוצה לו ישנה גם שדרה הכוללת מספר פוד טראקס (משאיות אוכל) שגם בהם אפשר למצוא אוכל טוב (למשל את ה׳קטר המעשן׳ של Smokoloko). למעשה, השוק הזה אהוב עלי כל כך, שאני אוהב להדריך בו סיורים קולינריים / סיורי אוכל, ואתם מוזמנים להצטרף לאחד מהסיורים הללו, שמשלבים את השוק הזה והדוכנים הכי שווים בו, יחד עם הדברים הכי טעימים ברחוב בריק ליין.

מהשווקים הנעימים והשווים בלונדון. שוק ספיטלפילדס הישן

מהשווקים הנעימים והשווים בלונדון. שוק ספיטלפילדס הישן

מה שאני אוהב באולד ספיטלפילדס זה את האווירה, את העובדה שהוא יותר נקי ומצוחצח מרוב שווקי לונדון, אבל האוכל עדיין מיוחד ולא גנרי או משעמם, למרות שיש גם דריסת רגל מסויימת של רשתות בקצה המתחם.

ה׳קטר׳ של Smokoloko, חבר׳ה ברזילאים שיודעים מה הם עושים

ה׳קטר׳ של Smokoloko, חבר׳ה ברזילאים שיודעים מה הם עושים

עם זאת, תמצאו כאן בין השאר פיצריה נפוליטנית מצויינת, דוכן של קרפים סיניים ממכרים עם רוטב בוטנים ובשר שאהוב עלי במיוחד, לחמניות מאודות ממולאות, פירות ים, מאכלים מארצות מעניינות שונות (מפרו ועד טאיוואן) וכמובן גם הרבה דברים שלא קשורים לאוכל, מסבונים ונרות בעבודת יד ועד לשעונים, תכשיטים, כובעים ותיקים – יש כאן באמת מבחר יפה, והסחורה ברובה איכותית.

סיימתם את הסיבוב בשכונה? עכשיו תוכלו להמשיך הלאה לאזורים אחרים במזרח לונדון, או אולי להמשיך לשוטט בסיטי של לונדון, או להמשיך ליהנות ממה שיש לשורדיץ׳ להציע בלילה.

הנה סקירה של סיורי האוכל שלי בשורדיץ. עוד מידע על הסיורים או הזמנות אפשר לעשות פה.

שתפו את זה