עומר זולל את שכונת פקהאם – חלק ב׳: ארוחה אפגנית משוגעת, מאפים בוליביאנים וקולומביאנים וארוחה ניגרית ביתית נהדרת!

אוכל אפגני בוליביאני קולומביאני וארוחה ניגרית ביתית בלונדון

יש מקרים בחיים שהחלק השני מוצלח ומפתיע יותר מהחלק הראשון. שליחות קטלנית 2, האביר האפל, מורטל קומבט II… ככה בדיוק הרגשנו ביום השני שלנו בשכונת פקהאם הדרום-לונדונית שאחרי הקורונה, שהתעלה אפילו על היום הראשון (למי שפספס/ה, תנו הצצה כאן).

תקציר קל: מדובר בשכונה רב-תרבותית (כמו שאני אוהב) בדרום העיר לונדון שבה נמצאת הקהילה הניגרית הגדולה ביותר בבריטניה השכונה מכונה בין היתר ״לאגוס הקטנה״ או ״ניגריה הקטנה״. בנוסף, בפקהאם גם לא מעט ג׳מייקנים, קולומביאנים, ברזילאים, גאנאים, סומלים, אירים, סינים ואסיאתיים אחרים, ואפילו כורדים, צפון אפריקנים ואפגנים, לצד בריטים. 

הפעם זה התחיל עם ארוחה אפגנית מפתיעה לגמרי. שמתי עין על ״Taste of Afghan” עוד ביום הראשון, אבל הארוחה הכורדית והסוּיה הניגרית פוצצו אותי לגמרי, אז החלטתי להתחיל את מעללי היום השני דווקא במסעדה האפגנית המדוברת.

מתסבר שזו היתה החלטה אסטרטגית נבונה, כי ידעתי שבסוף היום מחכה לנו ארוחה ניגרית שלמה אצל החברה של אשתי (שגם מתגוררת בשכונה), ככה שהתוכנית היתה להתחיל בארוחה, לעבור לנשנושים ואז לסיים שוב בארוחה. בדיעבד עמדנו במשימה יפה, אבל לעומת היום הראשון הפעם לוסי היתה לצידי, ככה שזה לא ממש כוחות.

איזו ארוחה. אוכל אפגני נהדר ב-Taste of Afghan בשכונת פקהאם
איזו ארוחה. אוכל אפגני נהדר ב-Taste of Afghan בשכונת פקהאם

קבלת הפנים במסעדה האפגנית היתה מהחמות בהן נתקלתי לאחרונה. בעודנו מחכים למנות הנבחרות, הגיע לשולחן תה אפגני ירוק עם הל ונענע, לצד שקדים מסוכרים. ואז הגיעה ההפתעה המרנינה של היום: נאן עצום בגודלו (לדעתי כמעט בגובה מטר) על מתקן שכזה, מוכן ומזומן לבציעה וטבילה. הוא הגיע לצד תבשיל קראחי, תבשל של כבש רך עם עגבניות, פלפלים ושאר ירקות, לצד צ׳אפל קבב, שלוש קציצות/לביבות ענקיות של כבש עם ירקות קצוצים, שהיה השיחוק האמיתי של הארוחה – לא ברור איך אפשר להיות כל כך רך, קראנצ׳י, עסיסי ופיקנטי בעת ובעונה אחת, אבל כנראה שיש למאכל הזה כוחות על.

כמה שנהננו לטבול את הנאן בתבשיל הקראחי המהביל, התענוג האמיתי היה פשוט לקרוע חתיכה  מהנאן האינסופי, לקרוע חתיכה מהצ׳אפל קבב האימתני, לשים זה על זה ולאכול. הקבב כל כך עסיסי שבאמת לא צריך כלום חוץ מזה.

לצד כל הפלא הזה, ביקשתי לטעום מתבשיל החומוס שראיתי בויטרינה, שהזכיר לי את תבשיל החומוס שסבתא שלי היתה מכינה בימי שישי. מסתבר שהמראה לא הטעה – זה תבשיל החומוס הכי דומה שטעמתי, ואתם יכולים לתאר לעצמכם איזה אושר זה. לצידו טעמנו גם את הבמיה, שהיתה מוצלחת, ובכללי צריך להגיד שאפו – מישהו כאן יודע לעבוד עם תבלינים ועשבי תיבול! לא דבר מובן מאליו בחלק הזה של אירופה…

חבר׳ה אפגנים חביבים שישבו על במה עם שטיח (אפגני?) לידינו
חבר׳ה אפגנים חביבים שישבו על במה עם שטיח (אפגני?) לידינו

המשכנו לאכול ולהתענג על המנות, הגדולות והמפנקות, וגם הצוות היה מאוד חם ונלהב. קבענו עם בעל המקום שנחזור בקרוב לארוחה נוספת, כי הוא רוצה להכין לנו כמה דברים מיוחדים ולארח אותנו כיד המלך. לצידנו הייתה מעין ׳במה׳ שעליה ישבו חבר׳ה (כנראה אפגנים) וזללו את ליבם בישיבה על השטיח (כנראה אפגני), ונראו מבסוטים מהחיים. פייר? גם אנחנו!

אחרי החוויה הזו יצאנו בחזרה לרחוב הפקהאמי. לקחתי את אשתי לטעום מהסוּיה הניגרית של היום הקודם שלנו בפקהאם, ומשם המשכנו במורד הרחוב לעבר התחנה הבאה. בדרך עברנו בכמה דוכנים, ורקדנו קצת ברחוב לצלילי מוזיקה ג׳מייקנית עם קשישה אנרגטית במיוחד, שהוידאו שלה רוקדת הניב לי נכון לכתיבת שורות אלה מעל 52 אלף צפיות בטיקטוק. הנה הוא ביוטיוב:

אחרי שיטוט בשכונה הגענו למעין מאפייה/בית קפה קולומביאני/בוליביאני, שם נשנשנו לנו מעין ׳דונאט גבינה׳ קולומביאני מלוח (שמזכיר מאוד פאו דה קז׳ו ברזילאי), סלטנריה (מאפה בוליביאני ממולא בבשר/עוף וירקות) ועוגת אננס קולומביאנית. מאפה הגבינה והעוגה היו מוצלחים, המאפה הבוליביאני קצת פחות, כי זיתים וטעמים מתוקים פחות עובד ביחד, סורי. לצידם אשתי שתתה קפה (לא קולומביאני, איטלקי מסתבר) ואני שתיתי מיץ מנגו טרי, כי כבר למדתי את הכלל – במסעדות קולומביאניות שווה לשתות מיצים טריים!

מאפים קולומביאנים ובוליביאנים
מאפים קולומביאנים ובוליביאנים

משם המשכנו לתחנה הבאה – לבית של מליסה, חברה טובה של אשתי שגרה בשכונת פקהאם עם בעלה סטיב. היא מטרינידד והוא מניגריה. מליסה התחילה לא מזמן לבשל בביתה מטעמים אפריקניים (בעיקר ניגריים) ולמכור לתושבי השכונה, ולפעמים גם לארח בביתה (לקוראים הלונדונים שלי, אם בא לכם להתארח אצל מליסה לארוחה ניגרית – דברו איתי).

מליסה פתחה לנו שולחן לתפארת, עם דגי טילפיה בסגנון ניגרי (אני בכוונה לא כותב מושט או אמנון כדי לא להפחית מכבודם, הטילפיה האפריקנית שונה לגמרי מהמושט הישראלי הלא מדהים בעיני), לצד שורש יאם מטוגן ומתובל (מעדיף קסאווה אבל התיבול של מליסה מאוד עזר), פלנטיין (בננות לבישול) מטוגנות (מהטובות שאכלתי!), כמה סוגי רטבים מערב-אפריקנים חריפים ויין מבעבע מתקתק וכיפי. הארוחה הזו היתה בדיוק מה שהיינו צריכים כדי לסגור יומיים מוצלחים במיוחד ב״לאגוס בקטנה״ (או ״ניגריה הקטנה״) של לונדון.

כמה מרנין היה. ארוחה ניגרית אצל מליסה וסטיב
כמה מרנין היה. ארוחה ניגרית אצל מליסה וסטיב

נשארנו עוד כמעט שעתיים אצל מליסה, משוחחים איתה ועם בעלה המקסים סטיב (שלא ראיתי מאז החתונה שלנו) על מגוון נושאים, מהדרך שבה השכונה הופכת פתאום להיות יקירת ההיפסטרים עם בתי הקפה המפונפנים שאין להם שום קשר קולינרי לשכונה שסביבם ועד לחינוך אפריקני נוקשה ואיך הורים אפריקנים מביעים חיבה; מכמה הנצרות קלילה לביצוע לעומת היהדות או האיסלאם ועד לדרך שבה האוכל המערב-אפריקני התגלגל לקריביים. היה מרתק, ובסוף חזרנו הביתה מלאים, באוכל טוב ובמלא חוויות. תודה לך פקהאם על יומיים נפלאים, ברור שעוד נחזור, אנחנו גם ככה פה מעבר לפינה.

שאלות ותשובות

איפה שכונת פקהאם ממוקמת ואיך מגיעים אליה?

שכונת פקהאם ממוקמת בדרום לונדון. ניתן להגיע לשכונה באמצעות רכבת עילית או רכבת האוברגראונד, אך לא באמצעות רכבת תחתית. למשל, ניתן להגיע אליה באמצעות רכבת מתחנת Elephant & Castle, שאליה אפשר להגיע באמצעות הקו החום (בייקרלו) מתחנת פיקדילי. בכל אופן, תמיד מומלץ לבדוק באמצעות Google Maps, ולפעמים תמצאו שעדיף בכלל לקחת לשם אוטובוס.

מה אפשר לעשות בפקהאם או מסביבה?

אם מיציתם את המקומות עליהם כתבתי כאן, אז בשכונת פקהאם עצמה ישנו בית קולנוע עצמאי, שווקים, המון ברים ובתי קפה, ומתחם מגניב במיוחד שבתקופת הקורונה בלונדון הוא היה סגור, אך אסקר אותו כאן בהמשך. כמו כן, בכתבות על דרום לונדון תמצאו עוד הרבה דברים מעניינים לעשות באזור.

האם מדובר באזור מסוכן?

בתכלס, כבר לא, כי השכונה נעשתה ממש טרנדית ומגניבה. בשעות היום פקהאם די בטוחה. בלילה בטוח להסתתובב ברחובות הראשיים והמוארים, פחות בסמטאות חשוכות וכאלה.

איזה עוד אוכל בינלאומי מעניין יש בלונדון?

לונדון מלאה בהמון אוכל בינלאומי שווה, למשל אוכל ג׳מייקני או פרואני מיוחד. אני גם מזמין אתכם להצטרף לאחד מסיורי האוכל שלי, שבהם דגש חזק על קולינריה בינלאומית מעניינת!