ראובנס (Reubens) היא המסעדה הכשרה הפעילה הוותיקה ביותר בלונדון – הוקמה בשנת 1973 בשכונת מרילבון שבמרכז לונדון, וכיום היא המסעדה הכשרה היחידה באזור מרכז לונדון (שאר המסעדות הכשרות ממוקמות בצפון העיר, בעיקר באזורים בהם מתגוררים יהודים כמו גולדרס גרין). לאחרונה רובנס החליפה בעלים, והבעלים החדש מנסה לאזן בין שמירה על המנות ושיטות ההכנה המסורתיות (למשל של כריך הסולט ביף הידוע של המקום), לבין כמה שדרוגים, למשל לפתוח בקומה התחתונה מסעדת פיין דיינינג, ולהביא למקום מבחר של יותר מ-60 בקבוקי וויסקי נדירים ויינות כשרים מכל העולם. אָ גְרוֹייסֵע מְצִיאֶה.
בשנים האחרונות (ובמיוחד מאז שהפכתי להיות מדריך קולינרי) אני נשאל פעמים רבות על ידי שומרי כשרות, היכן ניתן לאכול אוכל כשר עם תעודה בלונדון. ראובנס היא כיום האפשרות היחידה למעשה לאכול אוכל עם תעודת כשרות (ועוד גלאט) במרכז לונדון, ולטובת הקהל שומר הכשרות שלי (שאני מודה שעד היום לא יצא לי כל כך ״לפנק״ אותו בתוכן) החלטתי לשנס מותניים (וקיבה) ולבדוק מקרוב את המסעדה הזו – שלאורך השנים יצא לי לשלוח אליה לא מעט אנשים שחיפשו אוכל כשר בלונדון.
הגענו ל״ראובנס״ בצהריים של יום רביעי. אמצע השבוע, והמקום היה מלא כמעט לחלוטין. שמנו לב לקהל מגוון: חובשי כיפה, בריטים, חרדים וקצת ישראלים (לא היה קשה להתעלם מהעברית). מסתבר שהמקום היה מאז שנות השבעים מוקד עליה לא רק לאנשי הקהילה היהודית, שחיפשו מקום כשר בקירבת הווסט אנד, אלא גם הפך לחביב על נהגי המוניות השחורות של לונדון, שנהרו למקום כדי לאכול את כריך הסולט ביף, מנת הדגל, שהעניקה למקום את שמו.
מיד נמשיך עם הכתבה אבל רגע לפני כן:
הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה בלונדון. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה
מסורות לא שוברים, במיוחד במקום מסורתי כמו ״רובנס״, אז התחלנו, איך לא, בבירה גולדסטאר, הדבר שאני תמיד אזמין ברגע שאגיע למקום ישראלי/יהודי כלשהו (חובבי בירה עילאיים ומתנשאים, אל תעשו את מה שאתם עושים בדרך כלל, כשגרים בגולה לפעמים מתגעגעים לדברים הפשוטים והטובים, וגולדסטאר היא לגמרי אחת מהם).
מכיוון שהיה מדובר ביום קר למדי, התחלנו עם מרקים – מרק קניידעלך עם אטריות ומרק עוף עם אטריות. שני המרקים היו פשוטים, חמימים ומנחמים. מרק העוף התעלה על מרק הקניידעלך, כי הוא פשוט כלל את כל מה שיש במרק הקניידעלך (כולל הכדורים), אבל עם עוף וגזר – ככה שאם אתם מחפשים להתחמם עם מרק טוב – לכו על העוף ותרוויחו את כל החבילה.
- מלונות סמוכים למסעדה
- מסעדות כשרות בלונדון – בקרוב!
- עוד על אוכל כשר בלונדון
מנות הפתיחה של הראובנ'ס
הבאות בתור היו מנות הפתיחה: לטקס (לביבות תפוחי אדמה בציפוי קריספי), קרוקטס מפורק בבלילה, ומנה של כבד קצוץ עם חמוצי הבית וקרקרים.
הקרוקטים של הבשר המפורק היו מוצלחים מאוד, והזכירו לי את ה-Ox Cheeks ה״מפורסמים״ של מסעדת הבשרים המעושנים Smokestak בשורדיץ׳, רק מעט יותר קלילים ופחות מצמיאים את הנשמה. הידד! הלביבה ממש הפתיעה – בחיי שלא ציפיתי להנות כל כך מלביבת תפוחי אדמה, בהחלט לא משהו שלרוב מלהיב אותי יותר מדי, אבל הפעם היה מדובר בלביבה מוצלחת מאוד (מיותר לציין שלוסי, חובבת התפודים, התלהבה ממש).
מה שקצת פחות אהבתי זה הכבד הקצוץ – אבל בעיקר בגלל המתיקות שלו, אבל אני יודע שזה מה שאוהבים במטבחי אשכנז, ו״ראובנס״ מייצג יותר מטבח יהודי-אשכנזי מאשר מטבח ישראלי, אז זה די מובן. מה שכן, הייתי מעדיף לקבל חלה (או פיתה) במקום קרקרים. אגב, החמוצים הביתיים של ״ראובנס״ היו ממש טובים.
הגענו לעיקריות. הראשון היה שניצל עוף, לצד תפוחי אדמה בבצל מטוגן ועשבי תיבול. מדובר במנה הגונה של שניצל קלאסי, שמתאים בול למי שמתגעגים לשניצל בסגנון הישראלי. מבין העיקריות, הייתי אומר שזו המנה הכי סולידית כאן, שניצל פשוט וטוב, לא משהו מעניין יותר מדי, אבל גם לא רע, בציפוי זהוב רגיל, בלי התחכמויות, ולצד תפוחי אדמה בבצל מטוגן, שהיו כיפיים למדי כשלעצמם. עושה את העבודה.
ההמבורגר של Reubens
ואז הגענו להפתעה הנעימה של הארוחה: ההמבורגר. מפתיע שדווקא ההמבורגר של Reubens גנב את ההצגה מהעיקריות. שמעתי עליו כמה פעמים ממטיילים שומרי כשרות, שאמרו שהוא היה טעים, ותמיד חשבתי שזה בגלל שבטח המבורגר הגון אחרי יום של שוטטות במרכז לונדון בלי שום אופציה כשרה יספק כמעט כל אדם. אבל גם ביחס להמבורגרים לונדונים לא כשרים ״מהשורה״, ההמבורגר של Reubens עומד יפה, וכנראה בזכות מיקס טוב של הבקר, שמניב קציצה מענגת.
חשוב לבקש את מידת העשייה הרצויה, אגב, ואני ממליץ על מדיום. אני חושב שזה ההמבורגר נטול-הגבינה הראשון שאכלתי מזה שנים, ועדיין מאוד נהניתי. האבוקדו והביצה השתלבו נהדר, כל אחד מהם מוסיף את השומניות הנחוצה כשאין את מיס גבין, וזה עבד.
מנת הדגל של הראובנס – כריך הסולט ביף הידוע חוגג אוטוטו מיליון
העיקרית השלישית במספר היתה כריך הסולט ביף שלא יכולנו שלא לדגום כמובן. אני מודה שאני לא מעריץ גדול של כריכי סולט ביף, אבל אין ספק שזה אחד ששווה לדגום אם אתם מחובבי הז׳אנר. מדובר בכריך אימתני למדי, מרובה שכבות, עם לא מעט בשר ולא מעט קולסלאו וחרדל.
התהליך של הכנת הסולט ביף במקום הוא הליך קפדני שלא השתנה מאז שנות השבעים, ובמקום גאים מאוד במתכון המקורי, בשיטת ההכנה המיוחדת ובעובדה שהוגשו עד היום במסעדה כמיליון (!) כריכים. אני, אגב, אכלתי את הכריך ה-999,953, כלומר על פי הספירה במקום, נותרו רק עוד 47 כריכים לכריך הסולט ביף המיליון שנמכר במסעדה מאז הקמתה ב-1973. הכריך היה אימתני למדי, נימוח, עם טעם חזק של בקר, וחרדל חריף לאוהבי הז׳אנר (אם אתם פחות אולי שווה לכם לבקש שישימו קצת פחות חרדל).
לקינוח, דגמנו את שטרודל התפוחים, לצד פונדנט וגלידה. לגבי שטרודל התפוחים – מדובר בשטרודל תפוחי עץ וקינמון קלאסי, שהיה סולידי, לא רע ולא ממש טוב – אהבתי את המילוי, אבל היעדר החמאה בבצק הורגש (נו טוב, נפלאות הפרווה). לעומת זאת הפונדנט היה ממש מוצלח ביחס לפונדנט (מה שמכונה בפי ישראלים רבים בטעות ״סופלה שוקולד״) פרווה ולא חלבי. הוא היה בדיוק ברמת הכיף הצפויה מפונדנט, ולא הרגיש אפילו לרגע כמו פונדנט לא חלבי. לגבי הגלידה, כאן כבר הורגשה עובדת היותה לא חלבית.
השורה התחתונה
התחושה הכללית מ״ראובנס״ היא שמדובר במסעדה של אוכל ביתי, פשוט וקלאסי, שכנראה יעשה טוב למי שמחפשים את הטעמים של הבית, עם נטיה לאוכל יהודי-אשכנזי, יותר מאשר ישראלי-מזרחי. אם אתם מחפשים מקום כשר עם תעודה שקרוב למרכז לונדון, זו האופציה היחידה שלכם, ואני הייתי מתביית על הקרוקטס עם הבשר המפורק, ההמבורגר וגם הלביבה המפתיעה, ואולי אם אתם בקטע אז איזה כריך סולט ביף, ושוטף את הכל עם גולדסטאר קרה.
- מלונות סמוכים למסעדה
- מסעדות כשרות בלונדון – בקרוב!
- עוד על אוכל כשר בלונדון
