קודו – מסעדת גריל דרום אפריקנית בשכונת פקהאם בדרום לונדון

הקדמה קלה אם פספסתם/ן את הפרקים הקודמים (חלק א׳ וחלק ב׳):

שכונת פקהאם בדרום לונדון היא זירה תוססת של קולינריה בינלאומית מרתקת (ואפילו העברתי בה פעם כמה סיורי אוכל בהזמנה מיוחדת). פקהאם היא המרכז של הקהילה הניגרית של לונדון, מכונה ״לאגוס הקטנה״, ולצד מסעדות ניגריות ואפריקניות יש בה גם לא מעט אוכל ממקומות אחרים בעולםג׳מייקה, כורדיסטן, אפגניסטן, וייטנאם, בוליביה, איראן ועוד. הפעם נדבר על דרום אפריקה.

ל-Kudu שתי מסעדות בפקהאם: האחת של אוכל דרום אפריקני-גורמה מפונפן משהו, והשניה של גריל דרום-אפריקני עדכני וגלובלי-משהו, כיאה לרוח הלונדונית הבינלאומית אותה אני כל כך אוהב. בחרתי בזו של הגריל, כי היא נראתה לי קצת יותר נועזת ומשתלמת.

הגענו בשעת אחר הצהריים מרנינה ביום יחסית שמשי, חולפים על הפארק הארוך שלצד שכונת פקהאם, ונכנסים למסעדה יחסית חשוכה, במבנה שהיה בו פעם פאב בריטי מסורתי. אמרתי לעצמי שחבל שלא נתנו לעוד קצת שמש להיכנס פנימה. בכל אופן, באנו לנסות קצת אוכל דרום-אפריקני מעניין, אבל מה שאני אזכור לדעתי יותר מהכל זה את השירות.

נהגוס - פרסום לרוחב
נמצאת באזור קשוח-לשעבר שנעשה לטרנדי להחריד. Kudu Grill
נמצאת באזור קשוח-לשעבר שנעשה לטרנדי להחריד. Kudu Grill

השירות האיכותי במסעדה בא לידי ביטוי כבר על ההתחלה – כשהזמנתי מקומות, ציינתי שאני מגיע עם חברה שאלרגית לכורכום, בהחלט לא מסוגי האלרגיות הנפוצות. המלצרית ניגשה אלינו עם תפריט שבו היו מחוקות שתי המנות שיש בהן כורכום. זו כבר היתה התחלה טובה.

אכלנו:

לחם ״תפוח אדמה״ בגריל, שום בר ופרוסות של לארדו – מנת פתיחה מעניינת וכיפית. אמנם זה נראה כמו תפוח אדמה מדורה, אבל למעשה מדובר במעין פוקאצ׳ה עם שום בר, עשבי תיבול ופרוסות דקיקות של שומן חזיר. איזה כיף להתחיל עם כזה דבר במקום עוד לחם וחמאה (שכבודם במקומם לנצח, כן?)

שילוב מעניין ואלטרנטיבה ללחם וחמאה
שילוב מעניין ואלטרנטיבה ללחם וחמאה

פלפלי פדרון ולאבנה – לא מקורי בשום צורה, אני יודע. לא יודע למה הזמנתי את זה בכלל, אולי בגלל שתמיד יש לי דודא ללבאנה, ואולי בגלל שחשבתי שאולי יהיה פה איזה טוויסט. תהיתי אם יש הקשר לדרום אפריקה, ואז המלצרית אמרה לי שלבאנה פופולרית בדרום אפריקה. מישהו יכול לאשר את זה?

למה עשיתי את זה לעצמי?!
למה עשיתי את זה לעצמי?!

פרוסות אנדיב, גבינת פקורינו, שום שחור, תפוזים ופקאנים – היה סלט נחמד מאוד סך הכל, והתוספת של הפקאנים, הגבינה והרוטב ההדרי היתה נהדרת.

חסילוני ענק עם חמאת פרי-פרי – רוטב שיחוק, חובבי רוטב הפרי-פרי של ננדוס יתענגו במיוחד, זו גירסת היי-אנד של זה. המגה-שרימפס עצמם היו רכים ומפנקים, כמו שאני אוהב.

שרימפס ברוטב חמאת פרי-פרי – חוויה
שרימפס ברוטב חמאת פרי-פרי – חוויה

צלעות כבש עם קציצת כבד כבש ועגבניות מעושנות – צלעות הכבש היו נימוחות להחריד, למרות יחס בשר-שומן שערורייתי כמעט. ביס ראשון מקציצת הכבד הרשים אותי, אבל זה היה כל כך מרוכז וכבד שלא יכולתי להמשיך אחרי 2-3 ביסים. בגדול זו מנה מעניינת וטובה, אבל הקציצה די ״הארדקור״ גם לפודי הרפתקן יחסית כמוני 🙂

מנה מעניינת, אבל הקציצה בהחלט לא לכל אחד/אחת
מנה מעניינת, אבל הקציצה בהחלט לא לכל אחד/אחת

דניס שחור שלם לצד רוטי של חמאת סחוג – אולי המנה שהכי סיקרנה אותי בתפריט, אבל היתה לטעמי מאכזבת. הדג היה יבש לגמרי, הרוטב הלימוני היה קצת מוזר ולא השתלב לי עם הרוטי, או בכלל. אחרי שני ביסים הבנתי שאני פשוט לא יכול להמשיך לאכול אותה, ושתבינו שזו מנה גדולה ולא זולה בכלל (41 פאונד, המנה השניה הכי יקרה בתפריט).

לזכותם יאמר שאחרי שהם ראו שלא אכלנו ממנה, הם ביררו איתנו למה והחליטו גם לא לחייב אותנו על הדג, וגם לתת לנו במתנה קינוח, לצד אלף התנצלויות. אי אפשר שלא להעריך את הגישה הזו, זה ממש לא מובן מאליו פה בלונדון.

דג מאכזב, ושירות שמפצה על זה בגדול
דג מאכזב, וגישה שמפצה על זה בגדול

פירה קטיפתי מעושן עם חתיכות עור קריספי של עוף – המנה המוצלחת ביותר לטעמי, לצד החסילונים – פירה מאוד חמאתי וקטיפתי, שזה נחמד, אבל התוספת של העור הקריספי (שהזכיר לי יותר בייקון מאשר עוף) היתה פשוט נפלאה. 10/10.

טוויסט מעניין לפירה
טוויסט מעניין לפירה

לחמניית בצק רבוח, תפוז סיני מסוכר וגלידת יסמין – הקינוח המוצלח מבין השניים. גלידת היסמין היתה מרעננת ונתנה קונטרה לבצק היחסית כבד, והתפוז הסיני לא היה דומיננטי מדי. לא קינוח יוצא דופן, אבל בסך הכל טוב.

עד שהבאתם יציאה כמו גלידת יסמין, למה לשלב בה טעם כל כך דומיננטי?
עד שהבאתם יציאה כמו גלידת יסמין, למה לשלב בה טעם כל כך דומיננטי?

גנאש שמנת שרופה, גלידה מותססת ושוט של קפה מרוכז – די מאסתי בטרנד השרוף/מעושן שמכניסים פה לכל דבר. באמת שהייתי נהנה מהקינוח הרבה יותר בלי הטעם השרוף/חרוך הזה, שלא באמת מוסיף לדעתי כלום לגנאש. הוא היה כל כך דומיננטי שהוא די הרס לי את הקינוח הזה.

הדרך לגנאש השרוף/מעושן רצופה בכוונות טובות
הדרך לגנאש השרוף/מעושן רצופה בכוונות טובות

לסיכום, מסעדת Kudu Grill היא בהחלט מקום מעניין. להוציא את הדג שלא היה מוצלח, המנות היו כמעט כולן טובות, הביצוע מעניין והשירות פנטסטי. המקום הזה הוא תוספת מעניינת לאזור שגם ככה מסתמן כאחד מהמעניינים ושוברי השגרה בקולינריה הדרום-לונדונית המתפתחת.

להמשך קריאה: