טיול חם וטעים בריצ׳מונד היפה ובפארק ריצ׳מונד

ריצ׳מונד הזו, יש לה מזל. דמיינו לכם מישהי שקיבלה הכל: גם יופי, גם שכל וגם נולדה למשפחה הנכונה. זו ריצ׳מונד, שכונה בקצה המערבי של לונדון (וגם רובע לונדוני מלכותי שלם) שזכתה בין השאר בגנים הבוטניים הגדולים בעולם, בפארק המלכותי הגדול בלונדון, שהוא גם שמורת טבע, בארמון מרשים, בטיילת ארוכה על נהר התמזה, ואם כל זה לא מספיק – היא גם נחשבת לרובע עם איכות החיים הגבוהה ביותר בלונדון.

בסופ”ש שעבר יצאנו לטיול בשכונה האוטופית, חמושים באדם ושירה, זוג חברים טובים שגרים באזור ומכירים כל פיפס בשכונה היפה, ושמחו לקחת אותנו לכמה מהמקומות האהובים עליהם באזור.  

על גדות התמזה בריצ׳מונד
על גדות התמזה בריצ׳מונד

התחלנו את היום על גדות התמזה, אותו נהר שכשהוא חותך את מרכז לונדון הוא נראה סולידי למראה, אבל במערב הוא הופך למוקד של שלווה ויופי, והטיילת הארוכה שלאורכו מלאה במסעדות, ברים, בתי קפה, נגנים, סירות ומבנים מרשימים.

אה כן, חוץ מכל הטבע והירוק בעיניים, חשוב לציין שריצ׳מונד מלאה גם בקרם-דה-לה-קרם של הארכיטקטורה הלונדונית, פלוס טעימה קלה מאנגליה הכפרית.

הפאב הגרמני Stein’s

אחרי שיטוט על גדות הנהר, הגענו ל-Stein’s, שנתוני הפתיחה שלו נשמעים אוטופיים: פאב גרמני על המים, עם דגש על בירות גרמניות ומבחר של נקניקיות עבודת יד.

הבירות הקרות עזרו לנו להתמודד עם החום (35 מעלות בלונדון בלונדון זה כמו 40 בישראל), והנקניקיות השונות שהגיעו לשולחן, עם פרעצלים טריים במלח גס, פירה, כרוב כבוש וירקות), היו נפלאות כמו שנקניקיות גרמניות טובות יכולות להיות.

באופן לא מפתיע – הנקניקיות הכהות (ואלו ששילבו בקר) היו פשוט מוצלחות יותר מהבהירות, עם טעם עמוק וחזק יותר של בשר, שנשטף נפלא עם האדינגר הגרמנית הקרה והנפלאה.

נקניקיות, בירה וחברים טובים על גדות הנהר. מה רע?
נקניקיות, בירה וחברים טובים על גדות הנהר. מה רע?

שוק Duck Pond Market

אחרי שני סבבי ניקנוק ובירבור, המשכנו קצת לאורך הנהר, ופנינו לאחת מהסמטאות שהובילה אותנו לשוק סופשבוע קטן וחמוד בשם Duck Pond Market. עברנו בין הדוכנים השונים, זללנו קצת חמון איבריקו, אבל לא מצאנו עוד משהו ששווה בשבילו למלא את הבטן, כי ידענו שאדם מתכנן לנו עוד כמה דברים להמשך. 

אומר זאת שוב – חמון מוסיף המון!
אומר זאת שוב – חמון מוסיף המון!

Chango, אמפנדס עבודת יד

נכנסנו אל פנים השכונה, חותכים כמה סמטאות יפות, והגענו ל-Chango, מקום שמתמחה באמפנדס (וגם אלפחורס, בכל זאת ארגנטינאים). הלכתי על שלושה אמפנדס ושני אלפחורס. מתוך מבחר מרשים של אמפנדס עבודת יד, בחרתי את ההאם אנד צ׳יז, את הבקר ואת הדלעת גבינת עיזים. שני הבשריים היו מעולים, כשההאם אנד צ׳יז התגלה כמענג ועסיסי במיוחד.

לעומתם הדלעת וגבינת העיזים היה לי קצת מתוק מדי, כשהדגש הוא יותר על דלעת ופחות על גבינת העז הנפלאה. את האלפחורס אכלתי קצת מאוחר יותר, וטעמתי טובים יותר, למרות שהאיכות הורגשה. אין ספק שהמקום שווה ביקור לחובבי האמפנדס.

אמפנדס במילויים מגוונים ואלפחורס ב-Chango
אמפנדס במילויים מגוונים ואלפחורס ב-Chango

המשכנו קצת לכיוון ריצ׳מונד גרין, המדשאה השכונתית היפה, שהפעם התגלתה כצהובה-משהו בשל השמש הקופחת, אבל זכינו למופע מושקע במיוחד של תזמורת כלי נשיפה, שהלהיבה את כל הפארק השכונתי הזה.

תזמורת כלי נשיפה בריצ׳מונד גרין
תזמורת כלי נשיפה בריצ׳מונד גרין

גלידריית Gelateria Danieli

משם המשכנו לגלידריה שהיא לא פחות ממוסד קולינרי, Gelateria Danieli, שלא רק ידועה בשכונה מאז 2005, אלא ידועה בכל לונדון כאחת מהג׳לטריות הטובות בעיר, והוקמה על ידי סיציליאני בשם קרלו וגליסינדי ואשתו התזונאית.

הסוד כאן הוא במבחר – מדובר למעשה ב-2 גלידריות צמודות ששייכות לאותם בעלים, ומציעות בטוטל יותר מ-100 (!) טעמים שונים. ניסינו כמה טעמים, ביניהם קרם בוטנים, תמרים עם קינמון קרמל והל וסורבה בננה. כל הטעמים היו מבוצעים ברמה גבוהה להפליא, והשאירו טעם של עוד, וזה לא שהיינו מורעבים – זה פשוט עשיר במידה, אבל גם קטיפתי וקליל במידה. 

מהגלידריות הטובות בלונדון. ג׳לטריה דניאלי
מהגלידריות הטובות בלונדון. ג׳לטריה דניאלי

ספריית השוקולד Venchi

משם עברנו לביקור קצר בחנות השוקולד המרשימה Venchi, שנראית כמו ׳ספריית שוקולד׳. ביקרתי כמה פעמים בסניף שלהם בצ׳לסי, אבל הסניף בריצ׳מונד מרשים יותר.

ספריית שוקולד. Venchi
ספריית שוקולד. Venchi

אחר כך עלינו לרכב, ונסענו לצד השני של השכונה, כשבדרך אנחנו עוצרים בנקודת תצפית גבוהה ויפהפייה על הנהר ועל הקצה המערבי ושופע הטבע של לונדון, עם לא מעט פארקים ומרחבים ירוקים, שחלק מהם הצהיבו אחרי שבוע שלם של שמש לונדונית (נדיר אבל קיים). 

תצפית על האזור ועל נהר התמזה המתפתל
תצפית על האזור ועל נהר התמזה המתפתל

הגענו לאזור כפרי במיוחד שהוא ממש שכונה נפרדת בתוך רובע ריצ׳מונד בשם פטרשאם, ושם חיכתה לנו משתלה יפהפיה (Petersham Nurseries) שהיא גם מתחם קולינרי, עם מסעדה מכוכבת מישלן, בית קפה ובית תה. ישבנו לנו בבית התה, שאדם נשבע באיכות עוגותיו, והרבצנו עוגה של תפוזים ושקדים לצד עוגת גזר ואגוזי מלך מלאה בכל טוב, עם שכבת קרם גבינת שמנת, שהתגלתה כאחת מעוגות הגזר הטובות שאכלנו השנה (ואנחנו אוכלים לא מעט, כי אשתי חולה על עוגות גזר).   

משתלה גדולה שהפכה למתחם קולינרי
משתלה גדולה שהפכה למתחם קולינרי

פארק ריצ׳מונד

משם המשכנו לפארק ריצ׳מונד. הפארק העצום, שגדול פי 7 מהייד פארק ופי 3 מסנטרל פארק בניו-יורק, הוא כאמור שמורת טבע של ממש, ואחרי שהעזנו ביום חם שכזה לטפס לחלק הגבוה שלו (המאמץ היה שווה את זה!) זכינו בתצפית על חלקים נרחבים מלונדון, ואפילו את הסיטי של לונדון רואים מכאן, למרות המרחק הגדול.

לצערנו בית הקפה/מסעדה שבפסגת הפארק היה סגור, אבל המשכנו לכיוון האגם, רואים מרחוק עדרים של איילים (בתחומי פארק ריצ׳מונד יש 630 איילים וצבאים).

הפארק המלכותי הגדול בלונדון + שמורת טבע עם 630 איילים שמסתובבים חופשי. ריצ׳מונד פארק
הפארק המלכותי הגדול בלונדון + שמורת טבע עם 630 איילים שמסתובבים חופשי. ריצ׳מונד פארק

המשכנו לטייל בפארק עד שהשמש כמעט שקעה, ואז חזרנו לריצ׳מונד, נפרדנו מאדם ושירה וחיפשנו שוב משהו טעים לאכול לפני שנתחיל את המסע חזרה הביתה לעבר ברומלי הרחוקה (שממוקמת בצד השני, המזרחי, של דרום לונדון, שעה וקצת ברכבת מריצ׳מונד).

ולקינוח, כמה צפוי…

בניתי על אחת מהמסעדות הפרסיות בשכונה (יש שתיים), אבל קורונה וזה, והן סגרו מוקדם מהצפוי, לכן הלכנו בעקבות חוש הריח ומצאנו פיצריה שכונתית בשם Pizzeria Portofino, שמעבר לאווירה המזמינה, הפיצות שנחו לאנשים על השולחנות שם עשו חשק.

הזמנתי פיצה נפוליטנית עם פפרוני, האם, ביצת עין, פטריות וזיתים, בזמן שלוסי הלכה על לינגוויני שרימפס וזוקיני. הפיצה הזו היתה בדיוק מה שהייתי צריך כדי לסיים את יום הזלילות הזה – מושחתת ונלוזה. לא הפיצה הכי טובה שאכלתי השנה, אבל הכי טובה בחודש האחרון.

הפסטה שלוסי לקחה לעומת זאת הצטיינה בעיקר בגלל הרוטב העשיר, שניגבנו אחר כך בהנאה עם קצוות הבצק של הפיצה. לצד המזון, הרבצנו גם אפרול שפריץ מרענן. 

ולקינוח: פיצת שחיתות מלודרמטית
ולקינוח: פיצת שחיתות מלודרמטית

שבעים, מרוצים ומפנטזים על בית פרטי בריצ׳מונד ליד הנהר, התחלנו את המסע חזרה הביתה, מבטיחים לעצמנו שלא ניתן שוב לפרק זמן כל כך ארוך לעבור עד שנבקר פעם נוספת בריצ׳מונד המניאקית, זו שקיבלה את הכל… 

אגב, ההמלצה הרשמית שלי שאם מתאפשר, כדאי ללון בריצ׳מונד לפחות לילה אחד. תחשבו שמה שראינו באותו יום זה רק קצה הקרחון. בגני קיו, הגנים הבוטניים הגדולים והמגוונים בעולם, ביקרנו כבר בעבר (ונשמח לבקר שוב), ורק להם אפשר להקדיש יום שלם, שלא נדבר על ארמון המפטון קורט, על שכונת טוויקנהאם, על עוד הרבה מסעדות ופארקים ברובע, ועל ריצ׳מונד פארק, שגם בכמה שעות אפשר לראות רק רבע ממנו.

בקיצור, פרגנו לעצמכם ולריצ׳מונד יותר מיום אחד.

דיויד אטינבורו במסע אחר בעלי החיים של ריצ׳מונד פארק

שאלות ותשובות על ריצ׳מונד 

איך מגיעים לריצ׳מונד?

ריצ׳מונד נמצאת במערב לונדון. הדרך הכי נוחה להגיע לריצ׳מונד היא לקחת את הקו הירוק (דיסטריקט) של הרכבת התחתית עד לתחנת ריצ׳מונד (למשל מתחנת ויקטוריה). אפשר להגיע לריצ׳מונד גם בדרכים נוספות, למשל ברכבת הרגילה (הלא תחתית).

כמה זמן לוקח להגיע ממרכז לונדון לריצ׳מונד?

הנסיעה ממרכז לונדון לריצ׳מונד יכולה לקחת בין חצי שעה לשעה, תלוי בדרך שבה נוסעים.

האם כדאי לישון בריצמונד?

אם אתם בלונדון מספיק זמן, ורוצים לחוות לעומק חלק יפהפה ומיוחד של העיר האינסופית הזו, קחו לכם לילה בריצ׳מונד. ככה תוכלו למצות את השכונה עצמה, אבל גם להנות ממה שיש לגני קיו, ריצ׳מונד פארק, המפטון קורט ושאר האזורים היפים של ריצ׳מונד להציע.

האם יש דברים מעניינים נוספים לראות או לעשות באזור ריצ׳מונד או מערב לונדון?

ודאי. אפשר לבלות בשכונות היפות של דרום-מערב לונדון ימים שלמים. זו לא רק ריצ׳מונד, יש במערב לונדון שכונות יפות אחרות כמו קינגסטון, טוויקנהאם, צ׳יזיק ועוד. ואם אתם רוצים לחקור את האזור לעומק, קחו לכם מלון.