גבינת סטילטון – מלכת הגבינות האנגליות

סטילטון נחשבת ל״מלכת הגבינות״ האנגליות. מדובר בגבינה מחלב בקר שמיושנת לרוב בין תשעה ל-12 שבועות, ונחשבת לגבינה כחולה בעלת טעם עדין יותר מרוקפור או גורגונזולה, ובעלת מרקם קרמי עשיר וממכר. מתאימה לשילוב בסלט, לצד מרקים, לצד יין (פורט למשל), לחם, או כגבינת קינוח. העורקים הכחולים שלה לא חריפים כמו בגבינות כחולות אחרות, והיא גם פחות מלוחה.

מלכת הגבינות האנגליות. גבינת סטילטון
מלכת הגבינות האנגליות. גבינת סטילטון

תקנות האיחוד האירופאי קובעות שרק גבינה שמיוצרת במחוזות לסטרשייר, נוטינגהאמשייר ודרבישייר, שלושתם בצפון-מזרח אנגליה, יכולה להיקרא ׳סטילטון׳. באופן אירוני, דווקא הכפר סטילטון, שהעניק לגבינה הזו את שמה, לא נמצא בתחומי המחוזות בהן מותר לייצר אותה.

בנוסף, ישנן מספר תקנות נוספות לגבי הצורה (״גלילית מסורתית״), הטעם (״אופייני לסטילטון״), העורקים הכחולים (״עדינים שיוצאים ממרכזה״) הקרום וסוג החלב, וכיום רק שש מחלבות הן בעלות היתר לייצור הגבינה, מה שכמובן גורם לסטילטון אמיתית להיות יקרה יחסית בהשוואה לגבינות אנגליות רבות אחרות. דרך אגב, לצד הסטילטון הכחולה המפורסמת ועם התקנות המחמירות, מייצרים גם סטילטון לבנה, נטולת עורקים כחולים.

הסיפור של הגבינה הזו התחיל בשנת 1730, כאשר ברנש בשם קופר ת׳ורנהיל, בעלים של פונדק בכפר האנגלי סטילטון בשם Bell Inn, ביקר בחווה במחוז לסטרשייר וטעם גבינה כחולה שיוצרה באותה חווה החל משנת 1723. ת׳ורנהיל נדלק מיד מהטעם והמרקם שלה, והחליט לרכוש מבעלי החווה הסכם בלעדיות להפצתה מחוץ לצפון אנגליה. הוא החליט לשווק את הגבינה בלונדון בשם ׳סטילטון׳ על שם הכפר שלו, שהיה בדרך מאותה חווה ללונדון, שבה הפופולריות שלה הרקיעה שחקים, והשאר היסטוריה – הסטילטון הפכה ל״מלכת הגבינות האנגליות״, אבל כאמור בכפר סטילטון עצמו (שממוקם במחוז קיימברידג׳שייר) לא מייצרים אותה.

דרושים 78 ליטרים של חלב כדי לייצר שמונה ק״ג של סטילטון, ורק 10% מהתוצרת עוזבת את תחומי בריטניה ומיוצאת ל-40 מדינות ברחבי העולם, ככה שבפועל 90% מהסטילטון ״נשארת״ בתחומי בריטניה, לכן קשה יחסית להשיג אותה מחוץ לתחומי הממלכה. 

90% מהסטילטון נשארות בבריטניה. דוכן סטילטון וגבינות כחולות במחלבת ׳ניל׳ז יארד׳
90% מהסטילטון נשארות בבריטניה. דוכן סטילטון וגבינות כחולות במחלבת ׳ניל׳ז יארד׳

הסטילטון הולכת מצויין עם מרקי ירקות, סלרי, סלטים, אגוזי מלך, לחמים שונים, דבש, פירות ויינות שונים, במיוחד יינות קינוחים כמו פורט ושרי, אבל גם ליינות אדומים עם גוף מלא כמו שיראז. 

סטילטון אמיתית תוכלו למצוא במספר מקומות ברחבי לונדון, ביניהם המחלבה וחנות הגבינות Neal’s Yard שלה שלושה סניפים ברחבי לונדון (בורו מרקט, ברמונדזי וקובנט גרדן), בחנות הגבינות המעולה La Fromagerie שגם לה שלושה סניפים (הייבורי, מרילבון ובלומסברי), במחלקת הגבינות של פורטנם אנד מייסון, ובחנותLondon Cheesemongers שברחוב עמוס הדליקטסים Pavilion Road שבשכונת צ׳לסי

שאלות ותשובות בנוגע לגבינת סטילטון

היכן אפשר להשיג בלונדון גבינת סטילטון?

ישנן מספר חנויות ברחבי לונדון בהם תוכלו להשיג את הגבינה, ביניהם מחלבת ניל׳ז יארד. הרשימה המלאה מפורטת כאן במאמר.

מדוע גבינת סטילטון יקרה?

הגבינה יקרה אפילו בלונדון מכיוון שרק שש מחלבות הן בעלות רישיון לייצר אותה, והתקנות מחמירות. כמו כן, נדרשת כמות חלב גדולה מאוד לייצור הגבינה.

האם ניתן להשיג סטילטון בישראל?

90% מגבינת הסטילטון האמיתית נותרת בתחומי בריטניה, ורק 10% מהתוצרת הולך לייצוא. בשנים האחרונות ניתן למצוא מעט סטילטון במעדניות בישראל, והמחיר כצפוי גבוה למדי.

האם ניתן להביא או ליבא את גבינת סטילטון מלונדון לישראל?

כמובן. אין חוק שאוסר להביא גבינות מחו״ל לארץ (בניגוד לפירות טריים למשל, שאסור). ההמלצה היא להביא את הגבינה בטיסה מהירה מלונדון לישראל, לארוז את הגבינה במזוודה הנשלחת לבטן המטוס, שם הטמפרטורה נמוכה. אם כבר אתם עושים את זה, הנה רשימה נהדרת של עוד דברים טעימים שכדאי לכם להביא מלונדון לישראל.

שתפו את זה