סקירה: The Rosemary – מסעדה הונגרית ביתית אורגנית בדרום לונדון

כבר הרבה זמן שחשקה נפשי באוכל הונגרי טוב. כן, תתפלאו לשמוע שלמרות השפע הבינלאומי יוצא הדופן של לונדון, דווקא אוכל הונגרי נדיר למצוא כאן.

עוד בתחילת הקורונה ״סימנתי״ את The Rosemary, מסעדה הונגרית (מהיחידות בלונדון כולה) ממש פה בדרום לונדון (בשכונת New Cross, רבע שעה בערך מאזור לונדון ברידג׳), שמתמחה בבישול הונגרי ביתי המבוסס אך ורק על חקלאות אורגנית מהאזור, וגלושקה (סוג של שפצלה/בצקניות) בעבודת יד שמלווה כמה מהמנות.

כל תקופת הקורונה חיכינו בסבלנות לפתיחה המחודשת של המסעדות בלונדון לישיבה גם בפנים, והנה זה הגיע, והחלטנו לסמן ׳וי׳ על אחת מהמסעדות הראשונות ברשימה.

זה התחיל דווקא באכזבה: אין לנגוש. למה? ״כי לנגוש זה אוכל רחוב ואנחנו מסעדה של ממש״ סיפר בעל המקום כששאלתי אותו לפשר המנה החסרה, ושלח אותי לחפש אותה בימי ראשון בשוק של Walthamstow, שכונה מתעוררת בצפוןמזרח לונדון שלוקח להגיע אליה שעה ורבע ברכבת מכאן, וזה לגמרי לא הולך לעצור אותי.

לא נראה לי שהגיוני להרביץ ארוחה הונגרית בלי גולאש
לא נראה לי שהגיוני להרביץ ארוחה הונגרית בלי גולאש

אבל כרגע באנו לאכול אוכל הונגרי אמיתי, וזה התחיל, איך לא, אחרי נשנוש של לחם מחמצת ביתי עם ממרח בשר ופפריקה, עם גולאש. הגולאש נראה לי במבט ראשון דליל ובהיר מדי, בטח בהשוואה לגולאשים שאכלתי בארץ המקור, אבל הטעם ורכות הבשר פיצו על המראה, למרות שאם להיות כנים זה היה יותר מרק בשר טוב, ביתי ומנחם מאשר פיצוץ של טעמי בקר משוגעים כמו שאכלתי פעם באיזה כפר הונגרי פסטורלי.

הגולאש כאן הוא למעשה מנת פתיחה. אחריו הגיעו העיקריות. הראשונה מביניהם היתה ״רטטוי הונגרי״ – תבשיל עגבניות, פלפלים ובצל עם נקניקיות. התבשיל היה חביב, מעין שקשוקה עם משבר זהות אם תרצו, אבל משהו שם עבד בעיקר בזכות הרעננוּת של המנה והנקניקיות שהיו במרקם נכון ומספיק עסיסי.

מימין: רטטוי הונגרי עם נקניקיות. משמאל: ״סטייק צועני״ שהיה הרבה יותר עסיסי ממה שנראה, לצד תפוחי אדמה מתובלים מהאי ג׳רזי
מימין: רטטוי הונגרי עם נקניקיות. משמאל: ״סטייק צועני״ שהיה הרבה יותר עסיסי ממה שנראה, לצד תפוחי אדמה מתובלים מהאי ג׳רזי

השנייה הייתה של סטייק חזי בסגנון צועני במרינדה של יומיים לצד ג׳רזי רוייאל מתובלים, זן מיוחד של תפוחי אדמה קטנים וטעימים מהאי ג׳רזי, שאפשר למצוא כמעט אך ורק בבריטניה. מה שהפתיע בסטייק הזה היתה העסיסיות. אם תסתכלו לרגע  על התמונה תוכלו להבין כמה זה מטעה: הסטייק נראה עשוי, אפילו סולייתי-משהו, אבל הוא היה עסיסי בצורה מפתיעה. שכחתי לציין שאת כל זה שטפתי עם בירת לאגר הונגרית קלילה, בזמן שאשתי הלכה על יין רוזה הונגרי פירותי וחביב.

על תקן השיחוק היתה דווקא העיקרית השלישית, ששמחנו שהזמנו ולא דילגנו ישר לקינוחים. מדובר היה בנזיד בקר בבישול ארוך לצד קלושקה (השפצלה ההונגרי) בעבודת יד, והשילוב הזה הוא משהו שהייתי שמח לאכול לארוחת צהריים פעם בשבוע בכיף. כאן ולא בגולאש באו לידי ביטוי טעמי הבקר החזקים, ועם המרקם הממכר-משהו של הבצקניות הנונגריות – מנה מאוד כיפית, שבתכל'ס רק בשבילה הייתי חוזר מתישהו שוב.

״מסמר הערב״: תבשיל בקר עשיר לצד גלושקא – סוג של בצקניות/שפצלה הונגרי בעבודת יד
״מסמר הערב״: תבשיל בקר עשיר לצד גלושקא – סוג של בצקניות/שפצלה הונגרי בעבודת יד

אני חייב לציין שגם תפריט הקינוחים היה נראה מעניין, וכלל בין השאר דאמפלינגס עבודת יד עם גבינת קוטג׳ ביתית ועוד כמה קינוחים שנראו מעניינים, אבל היינו כבר מפוצצים ורציני משהו קליל ולא בצקי, מה גם שזכרתי שההונגרים טובים בערמונים, אז הלכתי על מחית הערמונים והרום עם הקצפת, וכגודל הציפיה גודל האכזבה, הקינוח היה מתוק מדי, טעם הרום (שלרוב אני דווקא אוהב) השתלט על הערמונים והקצפת לא הצליחה לרענן את כל העסק.

הגרסה ההונגרית למון בלאן: מחית ערמונית ורום עם קצפת ותפוז
הגרסה ההונגרית למון בלאן: מחית ערמונית ורום עם קצפת ותפוז

בקיצור ולמרות הסיומת המעט מרירה – חוויה הונגרית כיפית למדי עם כמה הפתעות נעימות, ואמנם לא כל מנה מלמיליאן, אבל רק בשביל נזיד הבקר והגלושקה זה היה שווה, וגם העיקרית האחרות היו די אחלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גודל הקובץ המרבי להעלאה: 1 MB. אתה יכול להעלות: תמונה. Drop file here