ה״עיר״ הזו לא מפסיקה להפתיע.
הייתם מאמינים שבפרוור מרוחק בצפון-מערב לונדון יהיה מתחם ענקי של אוכל אסיאתי (המתחם הגדול מסוגו באירופה וכנראה גם מחוץ לאסיה!), עם דוכנים, מסעדות, מאפיות ומבחר מטורף של אוכל מסין, תאילנד, יפן, קוריאה, מלזיה, סינגפור, טייוואן, וייטנאם, הודו ועוד?
אם אתם טועים למה קראתי לה ״עיר״ במרכאות, זה בגלל שלונדון היא באמת יותר מדינה קטנה מאשר עיר. שעה וחצי לקח לנו (ברכבת עילית+תחתית מהירות למדי) להגיע מהבית שלנו שבדרום-מזרח לונדון, למתחם האוכל האסיאתי המטורף Bang Bang Oriental בשכונת קולינדייל בצפון-מערב לונדון.
מיד נמשיך עם הכתבה אבל רגע לפני כן:
הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה בלונדון. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה
האם היה שווה לנסוע שעה וחצי בשביל מתחם אוכל אסיאתי שלא מבייש שום מתחם מסוג דומה שראינו בבנגקוק למשל? ממש ״דיסנילד לאוהבי אוכל אסיאתי״? התשובה בגוף השאלה.
מזמן לא אכלתי רצף כזה של אוכל אסיאתי מענג, עשוי טוב, בטעמים נכונים ובמגוון מעניין. מתוך שמונה מנות שטעמנו, חמש-שש היו בגדר שיחוק. זה נחשב מעולה בכל קנה מידה, והיו כמה דברים מעניינים נוספים: המנות היו גדולות באופן לא סטנדרטי במונחים לונדונים, והקהל הורכב לא רק מהיפסטרים אלא גם לא מעט משפחות של הודים, יפנים, בריטים ואפריקנים. חלקם עם קופסאות – אוכלים במקום ותוך כדי אורזים הביתה שאריות.
יחד עם המחירים הידידותיים והגישה הנחמדה, וכמובן המיקום המרוחק ממרכז לונדון, המתחם הזה קורץ מאוד מאוד למקומיים, והוא גם על הדרך חוויה אנתרופולוגית מרנינה.
אז מה אכלנו?
מרק בקר תאילנדי בציר עשיר מהסוג שאני מחפש קודם כל כשאני מגיע למתחם כזה (דומה לקוטייאו ולא לטום יאם), עם טעמי בקר, ציר חמשת התבלינים, אטריות ועשבי תיבול תאילנדים. המרק היה חריף במידה מפתיעה למרקים מהסוג הזה, ומצחיק שדווקא בתאילנד עצמה לא נוהגים לאכול אותו חריף. 8 מתוך 10, כי הוא היה טוב אבל אכלתי בחיי טובים ממנו בקטגוריה. לאוהבי הפו שמחפשים מרק קצת יותר מתובל – נסו פעם את המרק הזה.
ברווז קנטונזי (דרום-סיני) שהיה ג׳וסי במידה חצופה ממש – מצד אחד עור מקורמל-עמוק וקריספי כמו של פקין דאק, ומצד שני בשר עסיסי למות. קנטונזי טוב זה הברווז הצלוי שצריך לאכול בעיני (ולא דווקא פקין ובטח שלא ארומטיק קריספי דאק), וגם בעיני אפרת אנזל אגב (אל תפספסו את הפרק על לונדון בפודקאסט של אנזל ולוקסי שגם השתתפתי בו). 9.5 מ-10.
תוך כדי לגימת באבל טי אולונג טאיוואני ?? של מנגו ואפרסק, הזמנו גם דאמפלינגס סינים בעבודת יד, במילוי בשר חזיר ופטריות, שהיו – תקשיבו טוב – שיחוק מטורף. טריות כזו של הבצק, ועסיסיות נהדרת של המילוי, לרגע לא האמנו שאחרי הברווז המוצלח אנחנו אוכלים כאלה דאמפלינגס. וזה יומיים אחרי הדאמפלינגס של Din Tai Fung שלא העיפו אותי כל כך. 9.5 ורצון עז להרביץ עוד מהדבר הזה.
המשכנו עם Cheung fun (רולים ממולאים של אטריות אורז רחבות) בסגנון הונג קונג ?? עם קוביות דקיקות של בשר שחלקו היה קריספי וחלקו ג׳וסי, מנה שהמליצו לנו לקחת, אשתי אהבה אותה מאוד ואני קצת פחות. 8.
בעודי שולח הודעה למומחית לענייני סינגפור קרני תומר כדי להתייעץ איתה לגבי המנות בדוכן הסינגפורי, צדו את עיני לחמניות מאודות אפורות-זהובות (פחם וזהב) במילוי חלמון נוזלי, גם הן מהדוכן ההונג-קונגי.
מדובר היה בלא פחות משיחוק ויזואלי (תראו בעצמכם), והטעם: 8.5. החלמון הנוזלי המתקתק הרגיש ממש כמו קאסטרד, והלחמניה היתה מתוקה במידה נעימה ואוורירית.
ואז הגיעה תורה של הלקסה המלזית (למי שלא מכיר, מדובר במרק נפלא של חלב קוקוס, משחת למונגראס, שמן צ׳ילי או פפריקה, עוף, שרימפס, קציצות דגים ועוד.
הלקסה (יש אחת בדגש על קוקוס ואחת בדגש על קארי, אני אוהב את הקוקוס) היתה (ציון של בין 8 ל-8.5, בחיי שקשה להחליט) ולדעתי במקום השלישי או הרביעי מבין הלקסות שאכלתי עד היום בלונדון. אה, ועוד דבר: היא היתה עצומת מימדים, ממש ספינת קוקוס מלזית.
תוך כדי שתיית צ׳ה, משקה-קינוח וייטנאמי ?? עם לונגן (קרוב משפחה של ליצ׳י), זרעי בזיליקום וג׳לי קוקוס, ניגשתי לדוכן הסינגפורי. הקינוח שקרני המליצה עליו אזל (כאילו שחסרות סיבות להגיע שוב), אז הלכתי על עוד מנה שהתגלתה כשיחוק: קינג שרימפס סינגפורים ?? בחמאה, שערות ביצה ואבקת שמנת, שהיו נצחון.
שערות הביצה החמאתיות הללו הן משהו שטרם נתקלתי בו, וחסילונים בקונסטלציית טעם שכזו הם שינוי מרענן שלא פוגשים כל יום, שבוע, שנה או מחזור חיים. 9.5, ואולי אם היינו בשלב הזה יותר רעבים זה היה יכול להיות 10, אבל אנחנו לא בטוחים אם זה בגלל שהיינו כבר מפוצצים או בגלל שזו היתה בוננזת חמאה מטורפת. בכל אופן, וואו.
קינחנו בבינג סוּ, קינוח קוריאני של ״שלג״ חלב (פתיתי חלב זעירים קפואים), חלב מרוכז, קוביות מנגו טרי, רוטב מנגו ומוצ׳י. גם הפעם היה מדובר בקינוח עצום, שמתאים לחלוקה של 2-3 אנשים. הקינוח היה מרענן מאוד, קליל וכיפי. בהתחלה המרקמים השונים מגניבים, ובסוף כשהשלג נמס ומתערבב עם החלב המרוכז – בעצם נוצרת סוג של גלידה. 9.
ואם כל זה לא מספיק, אז גם קנינו ולקחנו הביתה עוף קוריאני ?? בגלייז של סויה ושום, שהתגלה אחרי שהגענו בחזרה הביתה כמוצלח וכיפי מאוד, וגם הוא ראוי לציון 9.
לסיכום, מי שאוהבים אוכל אסיאתי ומגיעים לונדונה – אסור לכם בשום פנים וחד אופן לפספס את המקום הזה, שלגמרי שווה את המסע לצפון-מערב העמוק של לונדון האינסופית, שגם אותנו המקומיים לא מפסיקה להפתיע בכל פעם מחדש.
אתם חייבים לקרוא:
- להרצאה מלאה שלי על הקולינריה הבינלאומית המרתקת בלונדון
- לסיורי האוכל שלי בלונדון
- למדריך השווקים המלא שלי
- מסעדה יפנית מטורפת
- מתחם האוכל של הרודס
- למאמרים נוספים על אוכל בלונדון
