סמנו לעצמכם: Rockfish – רשת מסעדות הדגים ופירות הים הבריטית שאתם חייבים להכיר

בדיוק חזרנו מחופשה נפלאה ב״ריביירה האנגלית״ שבמחוז דורסט בדרום מערב אנגליה. נסענו לחופשה קצרה מחוץ ללונדון, בשתי עיירות חוף מקסימות בשם בורנמות׳ ופוּל, שתיהן מרחק של שעתיים/שעתיים ורבע מהבית בלונדון – ותחושה של ארץ אחרת לגמרי. להלן רשמים מהמסעדה שהכי עפנו עליה באזור, בפער ניכר מהשאר המקומות בהם זללנו את החופשה.

אני שמח לספר לכם כאן על מסעדת הדגים/פירות הים הכי טובה שהיינו בה בשנים האחרונות בבריטניה. קוראים להם Rockfish והקים אותן השף מישל טונקס, ויש להם כמה מסעדות בדרום-מערב אנגליה. הקונספט הוא ״הדגים שתאכלו אצלנו מחר עדיין נמצאים בים״. בכל יום מגיעים דגים שונים טריים מהים, ואת הדגים הללו יסמנו לכם ע״ג התפריט.

מונקפיש ודובר סול: גולת הכותרת הקולינרית של המסע לחופי דורסט
מונקפיש ודובר סול: גולת הכותרת הקולינרית של המסע לחופי דורסט

אנחנו היינו במסעדה שלהם שבעיירה המקסימה Poole, מרחק עשרים דקות נסיעה מבורנמות׳. הגענו לארוחת צהריים לפני שייט לכיוון ה-Jurassic Coast היפהפה, אבל כל כך נהננו שהחלטנו לחזור לשם בערב ולדגום דגים נוספים.

בארוחה הראשונה התחלנו עם קלאמרי ושרימפס בבלילה לצד רוטב סינגפורי, שהיו פריכים מבחוץ וסופר רכים וטריים מבפנים. אפשר היה להבחין בהבדלי האיכות בין מה שאנחנו אוכלים בדרך כלל בלונדון, לבין האיכות כאן: בגדול – עולם אחר. אחר כך עברנו לדניס ולצדפות – וכאן כבר יותר באה לידי ביטוי הגדולה של המקום: הדניס, למרות היותו פילה ולא דג שלם (אני לרוב פחות אוהב), התגלו כמאוד טריים ובשרניים, והרוטב של חמאת ליים מתובלת החמיא לדג מאוד, יחד עם הצריבה המדוייקת.

הצדפות ביין לבן, עלי דפנה ופטרוזיליה היו פשוט נפלאות – נדיר למצוא צדפות כאלה בלונדון, גם עם המון בשר בפנים וגם ברוטב עשיר מספיק אבל גם לא דומיננטי מדי, כדי שבכל זאת יהיה אפשר להנות מהטעם העדין של הצדפות. בפעם האחרונה שנהננו ככה מצדפות היה בעיירה אנטיב שליד מונקו בצרפת.

מימין: קלמארי בבלילה, דניס בחמאת ליים ועשבי תיבול, צדפות ביין לבן, עלי דפנה ופטרוזיליה, שרימפס
מימין: קלמארי בבלילה, דניס בחמאת ליים ועשבי תיבול, צדפות ביין לבן, עלי דפנה ופטרוזיליה, שרימפס

כשחזרנו לשם בערב אחרי השייט, הלכנו על ההמלצה של קרטיס, המלצר המרנין שלנו, והזמנו שד ים (מונקפיש) שהגיע ממש בצהריים, לצד דובר סול שלם. הבשר של המונקפיש הזכיר קצת לובסטר, ולמרות שזה דג שנחשב לאהוב במיוחד ע״י שפים יפניים (כך מסתבר) ובכלל, אני קצת פחות התחברתי, למרות שהרוטב שלו היה פשוט וואו. לעומת זאת הדובר סול התגלה כשיחוק של היום כולו – בשר רך ועדין, טעם נפלא ומסוג הדגים שאוכלים ופשוט לא רוצים שהתענוג ייגמר – ולשמחתנו זה לקח קצת זמן כי הדג היה יחסית גדול ומפנק.

מבסוטים מהחיים (ושתויים כהלכה, אחרי 4-5 סיבובים של שמפניה ואפרול שפריץ, שלא נדבר על הכמויות של המאליבו קולה ששתינו בשייט), קינחנו בקוקטייל חזק ומוצלח מאוד של אספרסו (3 שוטים!) עם קוניאק, אמרטו וקצפת חמה, שהיה פשוט פנטסטי ומקפיץ.

קוקטיילים, דובר סול, ו״קוקטייל קינוח״ של אספרסו, אמרטו, קוניאק וקצפת חמה
קוקטיילים, דובר סול, ו״קוקטייל קינוח״ של אספרסו, אמרטו, קוניאק וקצפת חמה

ראוי לציין גם את השירות: המלצרים, למרות גילם הצעיר (מסתבר שחלק מהאג׳נדה של המקום היא להעסיק צעירים בגילאי 20+) עתירים בידע והתלהבות מהמקצוע ומהדגים השונים ודרכי ההכנה של המנות, שלשמחתנו זכו לנגיעות ים-תיכוניות ובינלאומיות (הידד!) חוץ מזה גם שאפו על הקונספט המהודק: על קירות המסעדה טפטים של מפות ספנים, ואפילו בשירותים יש ״תשדירי רדיו״ שמעדכנים על הדגים שנתפסו ברשת באותו היום 🙂

בהיוודע לצוות המסעדה שאני פוד בלוגר, זכיתי גם בספר מתכונים מהודר של השף מישל טונקס, שמחולק לסקשן קיץ וסקשן חורף, עם מנות מעניינות כמו חומוס סרטנים, שווארמה מקרל, סום טאם סרטנים וחסילונים ועוד ועוד.

״הדגים של מחר עדיין בים״
״הדגים של מחר עדיין בים״

איזו חוויה נהדרת!

בקרוב אנחנו מתכננים גיחה נוספת לאזור המדהים הזה ואולי ננסה את המסעדה שלהם בעיירה אחרת (אולי Weymouth). נדווח כמובן 🙂

מידע חשוב נוסף