תערוכת גרפיטי, היפ-הופ, אמנות רחוב ופאנק בגלריית סאצ׳י בשכונת צ׳לסי – Beyond The Streets London

בשבת האחרונה הלכתי (או ליתר דיוק, עליתי על רכבת פלוס טיוב) ביחד עם ידידי ברי כהן, מדריך סיורי המוזיקה ״רוק בלונדון״, לגלריית סאצ׳י האהובה שבשכונת צ׳לסי, לתערוכה מרתקת בשם ״Beyond The Streets״, שהוקדשה לכמה מהתחומים האהובים עלינו בעולם.

מימין: ״חנות״ תקליטים עם התמחות בהיפ-הופ ופאנק, פוסטרים היסטוריים של הסקס פיסטולס (ואנחנו מתלהבים), וגרם מדרגות שכולו קרונות רכבת מעוטרות גרפיטי
מימין: ״חנות״ תקליטים עם התמחות בהיפ-הופ ופאנק, פוסטרים היסטוריים של הסקס פיסטולס (ואנחנו מתלהבים), וגרם מדרגות שכולו קרונות רכבת מעוטרות גרפיטי

מדובר בתערוכה שמוקדשת לתרבות הרחוב, לתרבות אורבנית ובעיקר להתפתחות של סצנת ההיפ-הופ, הגרפיטי, אמנות הרחוב והפאנק הבריטית, תוך הדגשת החיבור שלה לסצנת-האם האמריקנית בניו-יורק, לוס אנג׳לס, פילדלפיה וערים אחרות.

אם במקרה תהיתם על הקשר שבין נושאי התערוכה, רק אסביר שהגרפיטי הוא חלק מתרבות ההיפ-הופ. תרבות ההיפ-הופ מורכבת מארבעה ״יסודות״ (אלמנטים) עיקריים:

  • הראפ (MCing)
  • הברייקדאנס (Bboying)
  • הסקראצ׳ינג (DJing)
  • הגרפיטי (Tagging/Writing)

חוץ מזה, אמנות הרחוב מתקיימת לצד הגרפיטי (עם עויינות מסויימת מצד חלק מה״רייטרים״, שהם אמני הכתובות, שלא תמיד מחבבים את אמני הציורים), לעתים בשילוב ולעתים בנפרד, והפאנק? בדומה להיפ-הופ, גם הפאנק התפתח בניו-יורק בשנות השבעים המאוחרות, רק שהפעם לבריטניה בכלל, וללונדון בפרט, היה חלק חשוב יותר בהתפתחות ובעליה שלו לתודעה. הגרפיטי היה חלק בלתי נפרד מעולמם של הפאנקיסטים, וחלק מהם אפילו ״חטאו״ בקצת היפ-הופ לארוחת הצהריים.

אביזרים מקליפים של הרכבים גדולים בהיסטוריה של ההיפ-הופ והפאנק, יצירות של אמני גרפיטי ואמנות רחוב ידועים לצד אנונימיים, ועוד
אביזרים מקליפים של הרכבים גדולים בהיסטוריה של ההיפ-הופ והפאנק, יצירות של אמני גרפיטי ואמנות רחוב ידועים לצד אנונימיים, ועוד

התערוכה כללה בין השאר חדר תקליטים שעוצב כמו חנות תקליטים לכל דבר, כולל פטיפונים ואפשרות לנגן תקליטים קלאסיים של היפ-הופ, פאנק, טריפ-הופ ועוד, מהביסטי בויז ועד אריק בי וראקים, לצד המווון קירות של גרפיטי, מיניאטורות של רכבות מעוטרות בגרפיטי, מיצגים של גרפיטי ואמנות רחוב ממקומות שונים בעולם (כולל גרם מדרגות שעוטר בצילומי מאות רכבות גרפיטי מרחבי העולם), ציוד, תפאורה ותלבושות מקליפים של הביסטי בויז, ראן די.אם.סי, הקלאש, פאבליק אנמי ועוד, פריטי אספנות של הסקס פיסטולס, יצירות של שפרד פרי (שמוכר כיום גם בשם OBEY, ועליו אנחנו מדברים גם בסיורי הגרפיטי שלנו בשורדיץ׳), ועוד.

כמה מהיצירות של OBEY (שפרד פרי), אמן שאת הציורים שלו תמצאו גם בסיורי הגרפיטי שלנו בשורדיץ׳, וצייר בין השאר לקמפיין הבחירות של ברק אובמה, וללהקת לד זפלין
כמה מהיצירות של OBEY (שפרד פרי), אמן שאת הציורים שלו תמצאו גם בסיורי הגרפיטי שלנו בשורדיץ׳, וצייר בין השאר לקמפיין הבחירות של ברק אובמה, וללהקת לד זפלין


היו בתערוכה גם כמה הפתעות שממש חידשו לנו – למשל – מי האמין שדווקא אזור קובנט גרדן המתוייר והמפונפן, שכיום הוא בערך כל דבר חוץ מהיפ-הופ ופאנק, דווקא הוא יהיה אזור חשוב בהתפתחות של סצנת ההיפ-הופ הבריטית באייטיז, כי נערכו בו תחרויות ברייקדאנס ופריסטיילים? ממש מפתיע!

פרסומת של מסעדת מזל בלונדון

אחר כך עברנו בחנות של התערוכה, ואמא׳לה כמה ספרים ומרצ׳נדייז מגניבים! קנינו כמה וכמה ספרים על התפתחות סצנת הגרפיטי בבריטניה, על הקלאש שבין גרפיטי לאמנות רחוב, טכניקות בגרפיטי (לפני כמה שנים התעסקתי בזה קצת, אולי זה יעשה לי חשק לחזור), אמנות רחוב מסביב לעולם, ואפילו קצת בגדים, כובעים, תיקים וכו׳. התאבזרתי בכובע גרב של הביסטי בויז ובשקית בד של אוביי, שנועדה לתקליטים אבל עזרה לי לסחוב הביתה את כל ספרי הגרפיטי שקניתי…

דגמי קרונות רכבת מעוטרים, חלק חשוב בתרבות הגרפיטי
דגמי קרונות רכבת מעוטרים, חלק חשוב בתרבות הגרפיטי

הרבה אנשים יעקמו את האף בזלזול ויגידו שמקומו של הגרפיטי ברחוב, ובטח לא בגלריה בשכונה מפונפנת כמו צ׳לסי, והאמת שיש בזה משהו, אבל לדעתי התערוכה עושה הרבה כבוד לתחום, לא מקטינה את הגרפיטי (הכתובות המסוגננות) לעומת אמנות הרחוב (הציורים) כמו שנהוג לרוב לעשות בתחום, ומצד שני לא ״מתיימרת״ מדי, אלא פשוט עושה הרבה כיף למי שמתעניינים כמונו בתרבות הזו. אם היתה לנו ביקורת כלשהי על התערוכה, היא נוגעת בעיקר לשקט: מה שהיה חסר זה הרבה יותר מוזיקה ברקע, וליתר דיוק: קצת היפ-הופ ללוות את כל היופי הזה.

עבורנו, אלו היו כמה שעות של גן עדן אורבני. למי שלא יודע, ברי ואני מוותיקי סצנת ההיפ-הופ הישראלית.

אבל כיום גרים ומדריכים פה בלונדון (אני את סיורי האוכל והגרפיטי, וברי את סיורי המוזיקה וסיורי הגרפיטי שלנו), ובתור אנשים שחיים ונושמים גרפיטי, אמנות רחוב והיפ-הופ באופן כמעט יומיומי, התערוכה הזו הגניבה אותנו לגמרי!

והייתה גם מחווה לסצנת הסטריט ארט, הגרפיטי וההיפ-הופ של לוס אנג׳לס
והייתה גם מחווה לסצנת הסטריט ארט, הגרפיטי וההיפ-הופ של לוס אנג׳לס

התערוכה מציגה עד ה-9 במאי בגלריית סאצ׳י, וכרטיס כניסה עולה החל מ-15 פאונד (תלוי בתאריך, רוב הימים עולים 25 פאונד). תוכלו לרכוש כרטיסים לתערוכה כאן.

זה המקום להזכיר לכם שבימי שבת יש ברחבה שמחוץ לגלריית סאצ׳י שוק מגניב וטעים, ואם התמזל מזלכם ונפלתם על השבת הנכונה (פעם בשבועיים), אל תוותרו על כריך הפנואצו המדהים, מהכריכים המדהימים כיום בלונדון (והכריך שמעטר את תמונת הפרופיל של האינסטגרם שלי אגב), בדוכן של אנטוניניו (Antoninio’s Pizza), ואל תשכחו למסור לו ד״ש מעומר המדריך/בלוגר שלכם לענייני אוכל בממלכה.

מקומות לינה מומלצים בצ׳לסי

לפי שקלול ביקורות ומחירים

מלונות ומקומות לינה יוקרתיים

לינה בתקציב בינוני

המומלצים ביותר מבין הזולים באיזור – כי הלונדוניסט דואג גם לפשוטי העם

רוצים עוד ממתקים?

airalo ad