תחבורה ציבורית בלונדון

אחרי שדיברנו על התחבורה בלונדון באופן כללי (כולל מוניות, השכרת רכב, השכרת אופניים ועוד) אתמקד כאן באמצעי התחבורה הציבורית הנפוצים בעיר.

לונדון היא אחת מהערים הטובות, היעילות והמתקדמות בעולם בכל הנוגע לתחבורה ציבורית, והדבר תורם בין השאר לא רק לכלכלה היציבה של העיר, אלא גם לעלייה המתמדת בתיירות – התיירים יכולים להתנייד בקלות יחסית ממקום למקום, לבקר בשלל האטרקציות האינסופיות שיש ללונדון להציע ולעבור במהירות יחסית גבוהה בין חלקיה השונים של העיר העצומה הזו. במאמר הזה אנסה לתמצת עבורכם את אמצעי התחבורה הציבורית המובילים בלונדון, כולל כמה טיפים שימושיים לשימוש בכל אחד מהם.

התחבורה הציבורית בלונדון מנוהלת על ידי ה-TfL, שהיא למעשה רשות התחבורה הציבורית של לונדון (Transport for London). הרשות הזו אחראית להפעלה והפיקוח על אמצעי התחבורה הציבורית השונים בעיר, מהרכבות התחתיות ועד למוניות, מעברות, אוטובוסים ועוד.

מבחינת תחבורה ציבורית (בעיקר בכל הנוגע לרכבות) לונדון מתחלקת לתשעה ׳אזורים׳ (Zones) טבעתיים. לרוב התיירים מטיילים ונוסעים בתוך אזורים 1 ו-2, שמהווים את ׳המרכז׳ של לונדון רבתי. באזורים אלו ישנה עדיפות לתחבורה ציבורית, ואגרת גודש מוטלת על המתעקשים להשתמש ברכב פרטי. באזורים 1,2 ו-3 יש גם כמות גדולה יחסית של תחנות של הרכבת התחתית (אנדרגראונד), שמקלות מאוד על התנועה באזורים אלו, בעיקר עבור תיירים. מאזורים 3 והחוצה, מה שלרוב מהווה את הפרוורים של לונדון.

לעתים משולבים גם אמצעי תחבורה נוספים כמו רכבות עיליות מסוגים שונים, מה שמקל על התנועה עבור התושבים באזורים הללו. ככל שעוברים יותר אזורים עם רכבת (תחתית או עילית) כך התשלום יהיה גבוה יותר (למשל, אם נוסעים ברכבת התחתית מאזור 1 לאזור 5, התשלום יהיה גבוה יותר מאשר נסיעה בתוך אזורים 1-2 בלבד).

יוצאי דופן הם האוטובוסים – מחיר נסיעה באוטובוס נכון ל-2019 הוא פאונד וחצי בלבד, לא משנה המרחק אותו נעבור.

תשלום על נסיעה בתחבורה הציבורית בלונדון

לפני שאפרט קצת יותר על אמצעי התחבורה הציבורים עצמם, בואו נדבר קצת על הדרכים השונות לשלם על הנסיעה בתחבורה הציבורית בלונדון. זכרו – כל סוגי הכרטיסים הם אישיים ולנוסע יחיד/ה – כולל האוייסטר ואפילו כרטיסי האשראי ה-Contactless שלכם (אם תחליטו להשתמש בהם כדי לנסוע) – מה שאומר שאי אפשר להשתמש בכרטיס אחד כדי להעלות יותר מנוסע אחד לרכבת/אוטובוס! אם אתם נוסעים כמה בני משפחה או חברים – דאגו שלכל אחד מהנוסעים יש כרטיס נסיעה משלו!

אוייסטר (Oyster)

כרטיס הנסיעה הנפוץ ביותר בתוך תחומי לונדון רבתי (Greater London). הכרטיס מאפשר לנסוע בכל אמצעי התחבורה הציבורית בלונדון – רכבות תחתיות, רכבות רגילות (אך רק בתוך תחומי לונדון רבתי – הזהרו שלא לצאת מתחומי לונדון עם אוייסטר כי אתם עלולים לקבל קנס!), אוטובוסים, מעברות, ה-DLR, האוברגראונד ועוד.

את הכרטיס ניתן להשיג ולהטעין בסכומי כסף שונים בתחנות הרכבת השונות, ואם אתם מסתבכים עובדי התחנות מאוד אדיבים וישמחו לעזור לכם (הפיקדון עבור כרטיס האוייסטר הוא 5 פאונד, עליהם תוכלו להזדכות בסוף הטיול שלכם. היתרון בשימוש בכרטיס האוייסטר, מלבד הקלות בשימוש (אין צורך אפילו להוציא את הכרטיס מהארנק אם הוא לא עבה מדי), הוא המכסה היומית. כאן תוכלו לחשב מהו הסכום המקסימלי אותו תשלמו ביום, לפי כמות האזורים שאתם צפויים לעבור.

ניתן גם לקנות כרטיס חופשי-שבועי, שמחירו משתנה בהתאם לאזורים בהם תעברו, ומשתלם רק למי ששוהים בלונדון שישה ימים ומעלה. כיצד יודעים כמה כסף נשאר לנו בכל זמן נתון באוייסטר? כשאתם מעבירים את הכרטיס בכניסה לרכבות, שימו לב למסך הצהוב הקטן שבכניסה, הוא יגיד לכם כמה כסף נותר לכם בכרטיס. אפשרות נוספת היא לגעת עם הכרטיס במשטח הצהוב שבמכונות ההטענה, והסכום יופיע על המסך.

את כרטיס האוייסטר ניתן כאמור לקנות בתחנות הרכבת (בעיקר הארציות) השונות, אך ניתן גם להזמין הביתה כרטיס מסוג Visitor Oyster (אוייסטר למבקרים) ולהטעין אותו מראש בסכום כסף מסוים. ההזמנה מאפשרת לכם להגיע ללונדון כשיש לכם כבר כרטיס אוייסטר טעון מראש, וחוסכת את ההתעסקות במסופי ההטענה כשמגיעים ללונדון.

טרוול קארד (Travelcard)

כרטיס נסיעה אישי (בהזמנה מראש בלבד) חופשי-שבועי שמיועד בעיקר לתיירים ומקנה, לצד נסיעה חופשית בכל אמצעי התחבורה באזורים אותם תבחרו (לרוב מדובר באזורים המרכזיים יותר, 1-4), גם הנחות (בעיקר 1+1) למגוון אטרקציות פופולריות בלונדון כמו הלונדון איי, מאדאם טוסו, מצודת לונדון, גני קיו ועוד.

ישנם מספר סוגי טרוול קארד אותם ניתן לרכוש, בהתאם לצרכים שלכם. את הכרטיס מומלץ להזמין מראש באתר של ה-TfL, אך ניתן גם לרכוש אותו בתחנות הרכבת (לא התחתיות) הארציות הגדולות, דוגמת King’s Cross, Euston, Victoria, Liverpool Street ו-Paddington.

שימו לב שאין תשובה חד משמעית איזה סוג של כרטיס משתלם יותר – אוייסטר או טרוול קארד, וזה תלוי בעיקר בצרכים שלכם, בכמה אטרקציות אתם מתכננים לבקר, במספר הימים בהם תשהו בלונדון ובאזורים בהם תבקרו, אך באופן כללי ההמלצה שלי היא – לכו על טראוול קרד רק אם אתם מבקרים בלונדון למשך שבוע (לא 3-4 ימים) ואתם באמת מתכננים לבקר באטרקציות הפופולריות בעיר.

כרטיסי אשראי תומכי Contactless

לבעלי כרטיס אשראי שעליו יש את סימן הקונטקט-לס ניתן להשתמש בכרטיס כדי לשלם ישירות על השימוש בתחבורה הציבורית. התעריפים למעשה זהים לשימוש בכרטיס האוייסטר, וגם כאן יש מכסה יומית שמחושבת לפי האזורים בהם תעברו. זוהי אפשרות נוחה מאוד, במיוחד למי שנמצאים בלונדון זמן ממושך (שכן לא צריך להטעין כל הזמן את הכרטיס בעוד כסף, כל עוד יש לכם מספיק כסף בחשבון הבנק). רק חשוב לזכור, שבמקרה של כרטיס אשראי ישראלי, תצטרכו לשלם את העמלות על ההמרה בין שקל לפאונד, והעניין עשוי לייקר את מחירי הנסיעות.

תשלום חד-פעמי על נסיעות

אופציה משתלמת פחות (יקרה בהרבה בהשוואה לאפשרויות האחרות) שהיתה בעבר נפוצה וכיום משמעותית פחות. מתאימה למשל במקרה ושכחתם את כרטיס הנסיעה שלכם בבית, וגם אז לא בטוח שלא משתלם יהיה לקנות אוייסטר חדש למשל.

סרטון מבוא לשימוש בתחבורה הציבורית של לונדון:

אמצעי התחבורה הציבורית העיקריים בלונדון

הרכבת התחתית של לונדון (נקראת גם ׳אנדרגראונד׳ או ׳טיוב׳) – London Underground / Tube

מערכת הרכבות התחתיות הלונדונית היא מהפופולריות, היעילות, הגדולות והמפותחות בעולם, והוותיקה שבהם. יש שיגידו לכם שהמטרו הפריזאי היה לפני האנדרגראונד הלונדוני. להם אתם יכולים לספר שהשם ׳מטרו׳ נקרא על שם הקו הראשון של האנדרגראונד הלונדוני – קו מטרופוליטן (הקו הסגול).

עם השנים נהייתה לאנדרגראונד הלונדוני ממש ׳תרבות׳ ושפה – אם זה למשל ההכרזה המפורסמת "Mind The Gap" (שנועדה להזכיר לנוסעים שיש להיזהר מהמרווח שבין הרכבת לרציף) שכיום כבר אפשר למצוא בכל חור חולצות שלה, ועד לסמלים של האנדרגראונד, לאופי השוני של הקווים, לעמידה בצד ימין של המדרגות הנעות, לנגנים בתחנות ועוד ועוד.

שימו לב – התחנות המסומנות בכיסא גלגלים במפה של הרכבת התחתית כאן הן התחנות הנגישות (כלומר, תחנות שיש בהן מעליות ולכן מתאימות גם למי שמתקשים להשתמש במדרגות/מדרגות נעות).

האנדרגראונד מורכבת מ-11 קווים בצבעים שונים (בקרוב, עם פתיחת הקו הסגול-לבן, קו אליזבת׳, יהיו 12 קווים, וככל שעוברות השנים המערכת כולה משתכללת וגדלה), ועוד חמישה קווים לא-תחתיים ששייכים גם הם למערכת. שימו לב שנכון להיום רק חלק מהקווים ממוזגים (מפורט למטה), לכן כאשר אתם יורדים לנסיעות ארוכות מתחת לאדמה בקיץ בקווים שאינם ממוזגים (למשל קו פיקדילי או סנטרל) מומלץ להצטייד בבקבוק מים, מאוורר קטן על בטריות (עולה גרושים בקיוסקים השונים או בסניפי Flying Tiger ועשוי להיות שימושי למדי בקיץ) וכמובן לבוש קליל.

קוי עומק וקווים תת קרקעיים

קווי האנדרגראונד מתחלקים ל-2 סוגים עיקריים, והסוגים הללו יקבעו הרבה פעמים כמה נעימה (וחמה או קרה) תהיה הנסיעה שלכם. הסוג הראשון של הקווים הוא קווי עומק – קווים שנחפרו מתחת לאדמה בעזרת חופר מנהרות, בעומק של 20 מטרים בממוצע מתחת לאדמה, ולכן קוטר המנהרה קטן יחסית, וגודל הרכבות בהתאם. הקרונות של קווים אלה לרוב יהיו חמים בקיץ וקרים בחורף, לא ממוזגים וקצת פחות נעימים לנסיעה מהסוג השני של הקווים, קווים תת-קרקעיים שנמצאים בממוצע רק חמישה מטרים מתחת לפני הרחוב, ונחפרו בשיטת ״חפור וכסה״ (cut and cover). נכון להיום יש ארבעה קווים כאלה בלבד: סירקל (צהוב), דיסטריקט (ירוק), המרסמית׳ אנד סיטי (ורוד) ומטרופוליטן (סגול), ואכן מדובר בקווים שהקרונות שלהם ממוזגים וקצת יותר מרווחים. בכל שאר הקווים תאלצו לרדת עמוק יותר מתחת לאדמה, והחום בהתאם, אז נא להיערך מראש. לא מזמן אמרנו מאווררי יד קטנים.

דבר נוסף שחלקכם ודאי ירצו לקחת בחשבון הוא נושא השירותים הציבוריים, שנדירים למדי בתחנות המפוזרות במרכז העיר, וקצת יותר נפוצים מחוץ למרכז. אך אל דאגה, מצאתי לכם מפות מיוחדות שמסבירות היכן ישנם שירותים ציבוריים גם במרכז העיר.

קווי האנדרגראונד השונים והצבעים שלהם

קו בייקרלו (Bakerloo) (חום)

קו של 25 תחנות שמתחיל בתחנת Harrow & Wealdstone בצפון-מערב לונדון ומסתיים בתחנת הרכבת Elephant & Castle בדרום העיר (ליד שוק האוכל המקורה המגניב Merkato Metropolitano). מדובר בקו הכי ׳פרימיטיבי׳ מבין קווי הטיוב, הקו היחיד שעדיין נוסע באופן לא-אוטומטי, איטי יחסית ומיושן.

עובר בין השאר בתחנות Oxford Circus, Piccadilly Circus.

למפה מיוחדת של דברים מעניינים לאורך קו ה-Bakerloo Line.

קו סנטרל (Central) (אדום)

קו של 49 תחנות שמתחיל בתחנת West Ruslip בצפון-מערב לונדון (יש לו גם פיצול שמתחיל בתחנת Ealing Broadway במערב העיר) ומסתיים בתחנת Epping בצפון-מזרח העיר. מדובר בקו הארוך ביותר מבין קווי הטוב, אורכו כ-74 ק״מ.

עובר בין השאר בתחנות Marble Arch, Liverpool Street, Bond Street, Oxford Circus, Tottenham Court Road ו-Holborn.

למפה מיוחדת של דברים מעניינים לאורך קו ה-Central Line.

קו סירקל (Circle) (צהוב)

קו של 36 תחנות שצורתו ׳מעגלית׳ ומקיפה את רוב שולי מרכז העיר. הקו ׳חולק׳ חלק מהמסלול שלו עם הקו הירוק (דיסטריקט) ועם הקו הורוד (המרסמית׳ וסיטי). מאופיין בקרונות חדשים יחסית וממוזגים בקיץ.

תחנות בולטות לאורך הקו: Notting Hill Gate, High Street Kensington, South Kensington, Victoria, King’s Cross/St. Pancras ו-Westminster (בתי הפרלמנט/הביג בן).

למפה מיוחדת של דברים מעניינים לאורך קו ה-Circle Line.

קו דיסטריקט (District) (ירוק)

הקו עם הכי הרבה תחנות (60), שחותך את לונדון ממערב למזרח, ומשרת אזורים רבים במערב, מרכז ומזרח העיר. מתחיל בתחנות Richmond (קרוב לגני קיו, שגם בהם הוא עוצר) ובתחנת Ealing Broadway במערב לונדון, ומסתיים בצד השני של העיר, בתחנת Upminster בצפון-מזרח לונדון. מאופיין בקרונות חדשים יחסית וממוזגים בקיץ.

בדרך הוא עובר בתחנות רבות, שהבולטות והמפורסמות שבהן South Kensington (המוזיאונים הגדולים), Westminster (הפרלמנט/ביג בן), Kew Gardens, Tower Hill (גשר המצודה) ועוד.

למפה מיוחדת של דברים מעניינים לאורך קו ה-District Line.

קו האמרסמית׳ אנד סיטי (Hammersmith & City) (ורוד)

קו רוחב (מערב-מזרח) עם 29 תחנות שמתחיל בתחנת Hammersmith ומתסיים בתחנת Barking. גם בו הקרונות ממוזגים.

הקו עובר בין השאר בתחנות Baker Street, Paddington, King’s Cross/St. Pancras ועוד.

למפה מיוחדת של דברים מעניינים לאורך קו ה-Hammersmith and City Line.

קו ג׳ובילי (Jubilee) (אפור)

קו ג׳ובילי (׳יובל׳ באנגלית, נפתח לרגל חצי-יובל למלכותה של המלכה אליזבת׳ השניה), הוא הקו החדש ביותר מבין הקווים שפעילים כיום במערכת הטיוב (נפתח בשנת 1979). לקו 27 תחנות והוא מגיע מ-Stanmore שבפרוורים הצפון-מערביים של לונדון ועד ל-Stratford שבמזרח לונדון.

בדרך הקו עובר בין השאר במרכז העיר, באזור המעגנים (Docks) שבמזרח העיר, ועוד. תחנות בולטות בקו הזה (יש הרבה) הן בין השאר Bond Street, Green Park, Westminster, London Bridge, Canary Wharf ועוד.

למפה מיוחדת של דברים מעניינים לאורך קו ה-Jubilee.

קו מטרופוליטן (Metropolitan) (סגול)

הראשון מבין קווי האנדרגראונד, פעיל מאז שנת 1863. הקו, שלו 34 תחנות, מתחיל בתחנות Amersham, Chesham ו-Uxbridge בפרוורים הצפון-מערביים של לונדון, ומסתיים בתחנת Aldgate בסיטי של לונדון.

בדרך הקו עובר בין השאר בתחנות, Baker Street, Euston Square, King’s Cross/St Pancras  ו-Farringdon.

למפה מיוחדת של דברים מעניינים לאורך קו ה-Metropolitan Line.

קו נורת׳רן (Northern) (שחור)

הקו העמוס ביותר באנדרגראונד, הנורת׳רן ליין, עם 50 תחנות, משרת את כמות הנוסעים הגדולה ביותר – למעלה מ-294 מיליון נוסעים בשנה. למרות שמו, הוא לא עובר רק בצפון לונדון אלא למעשה חותך את לונדון מצפון לדרום. הקו, שצורתו מזכירה את האות Y, מתחיל בשתי נקודות שונות בפרוורים הצפוניים של לונדון – High Barnet ו-Edgware, ומסתיים הרחק מאוד משם, בתחנת Morden שבדרום העמוק של לונדון.

בדרך, הקו עובר בין השאר בתחנות כמו Camden Town, Leicester Square, Charing Cross, Tottenham Court Road ובין השאר גם בשכונות היהודים בצפון-מערב העיר, גולדרס גרין והנדון.

למפה מיוחדת של דברים מעניינים לאורך קו ה-Northern Line.

קו פיקדילי (Piccadilly) (כחול כהה)

הקו השני הכי ארוך במערכת (אחרי הסנטרל ליין) וגם מקום שני מבחינת כמות התחנות שעליו (53), קו פיקדילי הוא קו שמתחיל ב-2 נקודות עיקריות במערב לונדון – נמל התעופה הית׳רו (בעזרת הקו ניתן להגיע מנמל התעופה הגדול בלונדון למרכז העיר תוך שעה), ו-Uxbridge שבצפון-מערב לונדון. הקו מסתיים בתחנת Cockfosters שבצפון-מזרח העיר. שימו לב (בעיקר הבאים מנמל התעופה הית׳רו או הנוסעים אליו) – הקו לא ממוזג (וגם איטי למדי) – לכן התכוננו להזיע והצטיידו במים (ואם אפשר גם במאוורר קטן על בטריות).

הקו עובר בין השאר בהרבה תחנות עמוסות תיירים במרכז לונדון, למשל Knightsbridge, Green Park, Piccadilly Circus, Leicester Square, Covent Garden, Holborn ועוד.

למפה מיוחדת של דברים מעניינים לאורך קו ה-Piccadilly Line.

קו ויקטוריה (Victoria) (כחול בהיר)

קו ובו ״רק״ 16 תחנות, שנוסע, במהירות ותדירות גבוהות עד כדי תענוג, מתחנת Walthamstow Central שבצפון-מזרח לונדון ועד לשכונת בריקסטון (האהובה עלי במיוחד) שבדרום העיר. קו ויקטוריה הוא לדעתי אחת הדרכים הכי "חכמות" לחצות את לונדון מצפון לדרום.

הקו עוצר בין השאר בתחנות Highbury & Islington, King’s Cross / St. Pancras, Euston, Oxford Circus, Green Park, Victoria וכמובן Brixton.

למפה מיוחדת של דברים מעניינים לאורך קו Victoria Line.

קו ווטרלו וסיטי (Waterloo & City) (טורקיז)

הקו הקצר ביותר, ועליו שתי תחנות בלבד, ותפקידו, בפשטות, לחצות את נהר התמזה ולחבר בין תחנת Waterloo הגדולה שמדרום לתמזה אל תחנת Bank שנמצאת בסיטי של לונדון. הקו הזה פועל בעיקר בשעות בהן אנשים עובדים – כלומר, סגור בימי ראשון ובשעות הערב המאוחרות.

לכל קו אופי משלו. ״לו קווי הטיוב היו אנשים״

הקו הסגול – אליזבת' ליין

קו הרכבת הסגול, אליזבת' ליין, מהיר ונח, הוא יוצא מטרמינל 4 (בו נוחתות טיסות אל-על!) ומגיע ממש למרכז העיר (תחנות טוטנהאם קורט רואד, פדינגטון ובונד סטריט).

קווי הלילה (Night Tube) של לונדון

הם כמה מהקווים של האנדרגראונד (נכון להיום שישה קווים – סנטרל, ג׳ובילי, נורת׳רן, פיקדילי וויקטוריה, וחלק מהאוברגראונד) – שפועלים כל הלילה בלילות שישי ושבת. זוהי אופציית התניידות נוחה למדי למבלים בסופ״שים במקומות הסמוכים לקווים הללו, רק זכרו שבלילות השיכורים ממלאים את הקרונות, וחלקם עשויים להיות עוינים או אלימים.

(למפת קווי הלילה, ה-Night Tube).

קווים נוספים

ישנם גם קווי רכבת נוספים ששייכים למערך האנדרגראונד של לונדון, אך לא מדובר בקווי רכבת תחתית ׳רגילים׳ (אם כי ניתן להשתמש גם בהם בכרטיס האוייסטר כמובן), אלא בסוגים שונים של רכבות ש׳משלימים׳ את מערך הרכבת התחתית הלונדונית. (ומסומנים במפה בקווים בעלי שני פסים).

כך למשל האוברגראונד (Overground), שמשלב בין רכבות עיליות ותחתיות, ומשרת בעיקר את הפרוורים שמסביב למרכז העיר (למפת האוברגראונד), ה-DLR – Docklands Light Railway (טורקיז) שהיא רכבת קלה-אוטומטית שמשרתת בעיקר את אזורי ה׳מעגנים׳ (Docklands) של מזרח לונדון, אזור שבעבר שימש כנמל הגדול בעולם (למפת ה-DLR), וה-Trams (ירוק בהיר), מערך של רכבות קלות שמשרת אזורי פרוורים בדרום לונדון (למפת ה-London Trams).

למפה מיוחדת של דברים מעניינים לאורך קו האוברגראונד (Overground)

למפה מיוחדת של דברים מעניינים לאורך קו ה-DLR

קו אליזבת׳ (Elizabeth Line)

בשנת 2020 אמור להיכנס לפעולה קו חדש בשם קו אליזבת׳ (Elizabeth Line), שאמור להיות הקו הארוך ביותר במערכת (117 ק״מ), וצפוי להתחיל בעיר Reading ממערב ללונדון ולהסתיים בעיר Shenfield שבמחוז אסקס ממזרח ללונדון. למעשה מדובר ברכבת קלה מהירה (רק חלק מהמסלול יהיה תת-קרקעי) שתחצה את לונדון כולה (ואף מעבר לה) ממזרח למערב. זה גם יהיה הקו המהיר הראשון שיחבר מקומות מחוץ ללונדון אל העיר עצמה. (למפת ה-Elizabeth Line).

אגב, אם תהיתם למה פיזור התחנות של הרכבת התחתית בלונדון כל כך לא שוויוני (מצפון לנהר יש 250 תחנות ומדרום לנהר רק 29!) אז מסתבר שיש לזה כמה סיבות, למשל סוג האדמה מדרום לנהר (במיוחד בדרום-מזרח לונדון), שהיא יותר חולית ונוטה להתמוטט בבניית תעלות, נוסף על העובדה שרוב דרום לונדון כבר מרושתת די היטב בתחנות רכבת ׳רגילות׳ (National Rail).

טיפים וכללי התנהגות באנדרגראונד:

חשוב לזכור כמה מהכללים הבאים:

• לא עולים לקרונות לפני שנותנים לאנשים בקרון לרדת. זו נחשבת חוצפה אפילו לעמוד מול הדלת של הרכבת כשהיא נפתחת אם יש אנשים בקרון. עמדו בצד, תנו לאנשים קודם לרדת מהקרון – ואז תעלו. אל דאגה, יש ברציפים משקיפים שידאגו שהרכת לא תסע עד שכולם עולים.
• אולי הכלל הידוע והחשוב ביותר – במדרגות הנעות, העומדים מצד ימין והממהרים בצד שמאל! אין דבר שיותר מעצבן את המקומיים (או התיירים המנוסים) מאנשים שעומדים בצד שמאל של המדרגות הנעות. רוצים לעמוד? עשו זאת בצד ימין, והשאירו את צד שמאל פנוי לממהרים.
• הקשיבו להכרזות – לעתים יש מידע חשוב שאתם עלולים לפספס – למשל שחלק מהקו בו תסעו לא פעיל היום, או שתחנה מסויימת סגורה.
• שימו לב לשילוט. פעמים רבות תראו במדרגות לא נעות למשל סימון של חצים ירוקים ושל אין כניסה באדום, כשהמטרה לסמן לכם איפה אתם אמורים לעלות/לרדת ואיפה אנשים מגיעים מהכיוון הנגדי. עדיף תמיד לעקוב אחרי הסימון, כדי שלא תמצאו את עצמכם עולים במקום בו כולם ממהרים לרדת לרכבת, או להיפך.
• ברכבות/אוטובוסים מלאים, שימו לב כשאתם יושבים במקומות המסומנים כ׳פריוריטי׳ (מקומות עם עדיפות לקשישים/נשים בהריון/נכים וכו׳). אם כבר התיישבתם במקום כזה, היו ערניים למקרה ומגיעים אנשים שזקוקים למקום ישיבה יותר מכם. זה נחשב מאוד לא מנומס לשבת במקומות הללו בעוד אנשים שזקוקים להם יותר מכם עומדים.
• הימנעו מלשוחח בנייד/עם חבריכם בקול רם מדי. זה נחשב לא מנומס ו׳חדירה למרחב האישי׳ (להכתיב לאחרים מה לשמוע, כמו למשל להשמיע מוזיקה/סרטונים ברמקול של הנייד ולא באוזניות, זה בכלל נחשב חוצפה ממדרגה ראשונה).
• למרות שאני מאוד ממליץ להיעזר באפליקציות ניווט כדי לתכנן את הנסיעה מנקודה לנקודה – שימו לב שלא תמיד האפליקציות מעודכנות לגבי שינויים/ביטולי קווים/תחנות שסגורות בגלל שיפוצים וכו׳, לכן מומלץ תמיד לקרוא ולהקשיב להכרזות בתחנות.
• לעתים תמצאו את עצמכם מתעלמים בנימוס או ׳משחקים אותה׳ עסוקים/לא רואים כשיגיעו לקרונות הרכבת קבצנים/הומלסים ויבקשו נדבה. מובן לחלוטין, הדבר מציק וכשזה בתדירות גבוהה זה בהחלט עלול להוות מטרד, אך כאשר אני רואה אנשים שאשכרה עושים משהו בשביל הכסף (למשל, מנגנים מוזיקה חיה או מציעים משהו בתמורה לכסף, אפילו נניח מוכרים משהו קטן), אני לרוב אשמח לתת להם כסף קטן. בעיני, מי שעושה משהו ולא סתם מבקש כסף ׳על כלום׳ ראוי לנדבה.

אוטובוסים (Buses)

אין הרבה דברים שמסמלים את לונדון יותר מאוטובוס הקומותיים האדום, שיש לו היסטוריה עשירה משלו ומהווה את אחד מאמצעי התחבורה הציבורית הפופולריים בעיר.

אם תבלו מספיק זמן בלונדון, תגלו (או שאפליקציית הניווט תגלה לכם) שלפעמים יותר שווה (ומהיר) לכם לקחת אוטובוס מאשר רכבת תחתית. הרבה תיירים ׳פוסלים מראש׳ את האוטובוסים, בעיקר בגלל חוסר היכרות עם הקווים/התחנות או בגלל הנוחות שהאנדרגראונד מציע, אך לדעתי מי שלא נוסעים באוטובוסים בכלל מפסידים – גם מהסיבה הפשוטה שבניגוד לרכבות התחתיות, בנסיעה באוטובוס אפשר לראות את העיר ולהכיר אותה טוב יותר (במיוחד אגב אם תופסים את המושב הקדמי בקומה העליונה).

בנוסף, ודאי תשמחו לדעת שהנסיעה באוטובוסי לונדון היא זולה למדי – רק פאונד וחצי לנסיעה באוטובוס, ולא משנה לאיזה מרחק וכמה ׳אזורים׳ (zones) עברתם.

(למפה ממש נחמדה של מסלולי האוטובוסים במרכז לונדון – כולל סמלים של האטרקציות).

טיפים לנסיעות באוטובוסים בלונדון

• לנו הלונדונים זה מובן מאליו – אבל תיירים רבים שואלים אותי והתשובה היא כמובן כן – באוטובוסים נוסעים בכרטיס האוייסטר/הטראוולכרד. למעשה, אין אפשרות לשלם במזומן באוטובוסים אלא אך ורק בכרטיסי האוייסטר/טראוולכרד/כרטיסי אשראי קונטקטלס שלכם.
• בניגוד לאנדרגראונד ולרכבות, באוטובוסים בלונדון נוגעים עם הכרטיס רק בעלייה לאוטובוס ולא גם בירידה ממנו. בנוסף, כל הנסיעות באוטובוסים בלונדון בעלות תעריף אחיד, ללא קשר לאורך הנסיעה, ונסיעה ב-2 קווי אוטובוס שונים תוך חצי שעה או פחות נחשבת נסיעה בודדת. זכרו – האוטובוסים זולים מהרכבות ומהאנדרגראונד. ההמלצה שלי היא – אם אפליקציית הניווט מראה לכם שעדיף לכם לקחת אוטובוס – לכו על זה – וגם תרוויחו ׳לראות את העיר׳ על הדרך.
• כל תחנה מסומנת באות (או זוג אותיות) באנגלית ובעלת שם מסויים. כשאתם משתמשים באפליקציית ניווט, דוגמת גוגל מפות או סיטימאפר, שימו לב שאתם לוקחים את התחנה הנכונה (שנוסעת לכיוון הנכון). האותיות לרוב מופיעות בראש העמוד שליד התחנה.
• האוטובוס מתקרב ואתם מהאנשים היחידים בתחנה? זכרו שעליכם לסמן לנהג האוטובוס לעצור. אם לא תסמנו, הנהג עלול לדלג על התחנה.
• הנהג לא יעצור בתחנה מסויימת או יפתח את הדלת האחורית אם אף אחד לא ביקש ממנו לעצור, לכן יש לדאוג ללחוץ על כפתור ה׳עצור׳ לפני התחנה שבה ברצונכם לרדת. שמות התחנות מוכרזות (ואף מופיעות על מסך) לפני התחנות.
• ברוב אוטובוסי הקומותיים, יש יותר מקומות ישיבה בקומה העליונה מאשר בקומה התחתונה. עם זאת, בנסיעות קצרות מאוד (נניח חמש-שש תחנות או פחות), עדיף לכם כבר להישאר למטה. העליה (ובעיקר הירידה!) במדרגות עלולה להיות מסוכנת, במיוחד כשהנהגים עוצרים (קל לאבד את שיווי המשקל), אז עשו זאת בזהירות ואחזו במעקה.
• שימו לב שהקטע הריק באוטובוסים לרוב מיועד לעגלות עם תינוקות ולכסאות גלגלים, לכן היו עירניים שלא לתפוס אותו עם מזוודות או תיקים, או לעמוד שם כאשר מגיעים אנשים עם עגלות.
• בלונדון ובבריטניה בכלל מקובל, מנומס, וממש נחמד לדעתי להודות לנהג בסוף הנסיעה. כשאתם יורדים מהאוטובוס, פשוט קראו ׳Thank you׳ או ‘Thank you driver’.
• למפות מיוחדות של כמה קווי אוטובוסים שמתאימים לתיירים.

כדי לצאת מלונדון משתמשים במערכת הרכבות הנשיונל רייל (National Rail)

רוב התיירים שמגיעים ללונדון לביקור או שניים ומבלים את מרבית זמנם במרכז העיר לא עושים שימוש כמעט ברכבות ה׳לא תחתיות׳, אך תתפלאו – שירות הרכבות ה׳רגילות׳ (ולרוב הדי מהירות ויעילות, אך גם די יקרות) בלונדון וסביבתה מפותח מאוד, במיוחד אגב בדרום לונדון ובפרוורים החיצוניים שלה, שם תלויים התושבים הרבה יותר ברכבות הללו מאשר ברכבת התחתית למשל.

ובכל זאת, כשתרצו לצאת מלונדון החוצה (למשל לערים או עיירות אחרות באנגליה) או לפרוורים היותר רחוקים, רוב הסיכויים שתקחו רכבת כזו, מאחת מהתחנות ה׳גדולות׳ של לונדון. ככה זה פחות או יותר עובד (כמובן שיש יוצאי דופן):

תחנות King’s Cross ו-Liverpool Street

משרתות בעיקר את הרכבות שנוסעות מלונדון לצפון וצפון-מזרח אנגליה וסקוטלנד. מהתחנות הללו יוצאות בין השאר רכבות לערים כמו קיימברידג׳, יורק, ניוקאסל ואדינבורו.

תחנות St Pancras ו-Euston

משרתות בעיקר רכבות שנוסעות מלונדון לצפון-מערב אנגליה וסקוטלנד. מהתחנות הללו יוצאות למשל הרכבות שמגיעות לשפילד, לידס, מנצ׳סטר, ליברפול וגלזגו. מתחנת St Pancras יוצאות רכבות ה׳יורוסטאר׳ שמגיעות לערים כמו פריז, בריסל ואמסטרדם.

מתחנות Victoria, Waterloo ו-Charing Cross

יוצאות רוב הרכבות שמגיעות לדרום לונדון, לדרום אנגליה ולאזורי החופים בדרום האי הבריטי. מהתחנות הללו למשל מגיעים לברייטון, פורטסמות׳, סאות׳המפטון וגם לנמל התעופה גטוויק (בעיקר מויקטוריה – גטוויק אקספרס).

מתחנת Paddington

מגיעים לרוב מערב אנגליה/ווילס, למשל לערים כמו אוקספורד, באת׳ ובריסטול, וגם לנמל התעופה הית׳רו (הית׳רו אקספרס).

כמובן שיש תחנות רכבת ׳גדולות׳ נוספות כמו London Bridge, Cannon Street ו-Marylebone, אך אלו שציינתי למעלה הן העיקריות שסביר שתשתמשו בהן כדי לצאת מלונדון.

(למפה משולבת של הרכבות התחתיות + העיליות בלונדון)

טיפים לגבי השימוש ברכבות הארציות/פרווריות וליציאה מחוץ ללונדון

• שימו לב – אם אתם יוצאים מתחומי לונדון רבתי – אסור לכם להשתמש בכרטיס האוייסטר/טראוולכרד שלכם ועליכם להצטייד בכרטיס מיוחד (כלומר, לגשת לקופות/קופות אלקטרוניות ולרכוש כרטיס ליעד אליו תרצו להגיע, או לקנות כרטיס מראש באינטרנט). בניגוד לאנדרגראונד ולרכבות הפנים-לונדוניות, ברכבות הפרווריות יש הרבה יותר פקחים שמחפשים ׳לתפוס על חם׳ את אלו שהשתמשו באוייסטר כדי לעלות לרכבת ולהגיע איתה מחוץ ללונדון, והקנסות לא זולים בכלל.
• רכבות באנגליה/בריטניה זה עסק יקר, לכן עדיף לרכוש כמה שיותר זמן מראש באינטרנט. באתר הזה למשל תוכלו לחפש כרטיסי רכבת ליעדים שונים ברחבי בריטניה. אופציה נוספת לנסיעות מחוץ ללונדון שעשויה להיות זולה בהרבה (אם כי פחות נוחה) היא אוטובוסים, לרוב של חברת National Express.
• היעזרו בתוכנות הניווט שלכם, ושימו לב לרציפים – בניגוד לאנדרגראונד, התחנות של הרכבות הרגילות גדולות ומרובות-רציפים, לכן מומלץ להיעזר בתוכנת הניווט, שתגיד לכם מאיזה רציף יוצאת הרכבת שלכם. עם זאת, שימו לב לעדכונים ולשינויים וזכרו את הכלל החשוב – מה שמופיע על הלוח בתחנה זה מה שבאמת חשוב. כמו כן, אל תשכחו להקשיב גם כאן להודעות הכרוזים ולשינויים במסלולים ובזמנים (לרוב מופיעים גם על הלוחות). לעתים האפליקציות השונות לא מעודכנות בזמן אמת לגבי שינויים/עיכובים/ביטולים.

כמובן שיש בלונדון אמצעי תחבורה ציבורית נוספים, לדוגמה מעבורות וקווי שיט קבועים על נהר התמזה (ראו מפה) ורכבל האמירויות (רכבל שחוצה את נהר התמזה באזור גריניץ׳). כמובן שיש המחשיבים גם את שירות השכרת האופניים הלונדוני כחלק ממערך התחבורה הציבורית בעיר, וכן את המוניות השחורות המפורסמות, שכידוע על מנת לקבל רישיון להפעילן נדרשים הנהגים לשנן אלפי שמות של רחובות ויעדים ברחבי העיר.

מהן שעות הפעילות של התחבורה הציבורית בלונדון?

אם אני נוחת בלונדון בלילה תהיה לי רכבת למלון או שחייבים מונית? וגם בתוך העיר – עד איזו שעה הרכבת התחתית עובדת?

רוב קווי הרכבת התחתית של לונדון פעילים מהשעות 5 בבוקר ועד חצות מדי יום, למעט יום ראשון, שבו שעות הפעילות מצומצמות יותר. לחלק קטן מהקווים (ויקטוריה וסנטרל למשל) השיקו בשנים האחרונות קווי לילה, שפעילים בעיקר בשישי ושבת בלילה, ומסיעים אנשים למוקדי בילוי. 

שירות האוטובוסים של לונדון, לעומת זאת, עובד 24 שעות ביממה, אך חשוב לזכור שאוטובוסי הלילה הם לא כל הקווים ולא בתדירות כמו של אוטובוסי היום. הדרך הטובה ביותר לתכנן את הנסיעה שלכם היא דרך אפליקציה כמו גוגל מפות ו/או סיטימאפר, שם תוכלו לשים נקודת יעד, נקודת מוצא, יום ושעה, ולקבל מסלול מומלץ.

לאלו שמגיעים לשדה התעופה באמצע הלילה, מומלץ שלא להסתמך על התחבורה הציבורית, ולהזמין מראש נהג או שאטל.

מידע חשוב נוסף

• אמצעי תחבורה נוספים
• מוזיאון התחבורה בלונדון
• מבצעים על מלונות מומלצים
• סיורים בלונדון עם הלונדוניסט
• טיסות זולות אל לונדון
• מפת האטרקציות שלי

שאלות נפוצות