בוב בוב ריקארד – מסעדה רוסית-בריטית מיוחדת במרכז לונדון

מעשה בארוחה חגיגית לרגל יום הנישואין שלנו שכללה בין השאר לובסטר מק-אנד-צ׳יז (!), ביף וולינגטון, פילמני ממולאים לובסטר, סרטנים ושרימפ בביסק של לנגוסטין, וסופלה של גבינת Stinking Bishop עם אגוזי לוז. כן, זה מיוחד כמו שזה נשמע.

ארוחות חגיגיות שכאלה הן מבחינתנו רק תירוץ לסמן ׳וי׳ על מסעדות נחשקות במיוחד.

אחרי שבשנה שעברה חגגנו את יום הנישואין שלנו במסעדה היפנית המעולה Umu שבהחלט ראויה לשני כוכבי המישלן שלה, השנה החלטנו ללכת על מסעדה אחרת שזממתי עליה כבר זמן רב – Bob Bob Ricard. בוב היא מסעדה רוסית-בריטית בסוהו עם עיצוב אר-דקו, שידועה בין השאר בביף וולינגטון שלה, בכפתור ה״תביאו לי שמפניה״ שמותקן לצד כל שולחן, ובשוטים קפואים של וודקה כחלק ממנות הפתיחה.

התחלנו עם בליני של אפרסקים ותותים טריים, שהיה פשוט מצוין, ועוד יחזור לככב פעמיים במהלך הארוחה. לצידו לחם עם חמאה כפרית (החמאות של אנגליה הכפרית תמיד נפלאות בעיני!) שהיה מעולה, אבל הלחם לא הגיע חם כמו שאני אוהב, מה שיתוקן בסבב הלחם השני, שביקשנו רק בגלל הרוטב הנפלא של הפילמני.

טוב, בואו ניגש לתכלס: הפילמני הזה הוא הטופ של הטופ. מדובר בפילמני (עבודת יד כמובן) ממולא בלא פחות מלובסטרים, בשר סרטנים ושרימפס, שוחה לו בביסק ממכר ועשיר במיוחד של לנגוסטין (איפה קונים דלי של הרוטב המשוגע הזה?!) עם מעט קוויאר און טופ. אשתי ואני, חולי פילמני ידועים, הסכמנו שמדובר בפילמני הכי משיגענע שאכלנו. והרוטב… כל כך ממכר שהזמנו עוד לחם, שהפעם הגיע חם, ואחרי שספג את הרוטב חולל לנו בפה לא פחות מאורגזמה קולינרית.

לצד הפילמני הגיע סופלה של גבינת Stinking Bishop, גבינה בריטית שידועה בריח החזק שלה (שבסופלה הורגש פחות), אך גם בטעם עשיר, עם רוטב של גבינת קונטה צרפתית, חתיכות של אגוזי לוז, לצד צ׳אטני של תפוחים וחזרזר (גוסברי). הסופלה היה מעניין קודם כל בגלל השילוב של הגבינה ואגוזי הלוז, שילוב שהתגלה כמבריק למדי.

אבל הסיבה העיקרית שבגללה הגענו דווקא למסעדה הזו, מלבד האווירה המיוחדת, היא המאפה הבריטי החמקמק העונה לשם ביף וולינגטון (למי שלא מכיר, מדובר במאפה בצק עלים שבתוכו פילה בקר, מחית פטריות ושאר תופינים). הביף וולינגטון הוא מהמאכלים היחידים שבאמת אפשר להגדיר כ״נחשקים״ בקולינריה הבריטית, אבל כזה שבקושי אפשר למצוא במסעדות לונדוניות ופאבים, בעיקר בגלל מורכבות ההכנה והמחיר המופרך שלו.

עד כמה מופרך? 78 פאונד לזוג וזה לא היקר ביותר שתמצאו בלונדון (אצל גורדון רמזי זה עלה 90 פאונד), כשמה שמקבלים בתכל'ס זו פרוסה אחת גדולה לאדם, ועוד חתיכה קטנה מהקצה. האם זה שווה את הכסף? בפירוש לא. לא משנה איך מסובבים את זה, זה פאקינג בורקס עם פילה בקר ומחית פטריות (שבמקרה הזה הגיע עם ציר בקר וכמהין) שעולה לזוג כמו ארוחה שלמה במסעדת מיד-ריינג׳. אבל בגלל שלא אכלנו המווון זמן ביף וולינגטון טוב, זו היתה בפירוש מטרת-העל שלנו.

הביף וולינגטון היה טוב, אבל הפחות מעניין מבין ארבעת המנות שאכלנו לפני הקינוחים.

הפילה? פילה. מידת עשייה כמעט מושלמת, אבל טעם עדין כמו שרק פילה יודע לתת. המאפה עצמו היה בסדר, לא יותר. ציפיתי לקצת יותר חמאתיות, אבל זה הרגיש פשוט בורקס. מחית הפטריות היתה מעולה, ורוטב הכמהין להפתעתי לא היה דומיננטי מדי. המנה היתה כל כך מפוצצת, שהבנתי למה מקבלים רק פרוסה אחת ולא יותר.

לצד הביף וולינגטון הגיע המק אנד צ׳יז לובסטר, שהיה מענג ומיוחד – חתיכות לא קמצניות בעליל של לובסטר יחד עם מק אנד צ׳יז מבוסס מוצרלה ופרמז׳ן, עם מעט עשבי תיבול והרבה קראמבל. זו היתה אחת מווריאציות המק אנד צ׳יז הטובות שאכלתי, ולא רק בגלל חתיכות הלובסטר, אלא בגלל הביצוע הכולל.

אחרי מנוחה + שוטים קפואים של רוסקי סטנדרט, הגיע שלב הקינוחים. התחלנו עם שני טראפלז קטנטנים במילוי קרם וויסקי, שלטעמי היו מעניינים יותר משאר הקינוחים – האחד במילוי קרם גלנפידיך והשני במילוי קרם לפרויג (למי שלא מכיר/ה, מדובר באחד מהוויסקי המעושנים ביותר שיש). הטראפלז היו נפלאים והיה אפשר ממש להתענג על הוויסקי והשוקולד בעת ובעונה אחת. הלוואי וזה היה הסטנדרט בעולם לקרמים או בונבוניירות מבוססי אלכוהול (בייליס וג׳ק דניאלס, לתשומת לבכם, תפסיקו לעבוד על אנשים ותנו לנו את המשקה עצמו במתוקים שלכם!)

קינוח הדגל של המסעדה

הקינוח ה׳עיקרי׳ שהזמנו נקרא Chocolate Glory – כדור זהב ובתוכו מוס שוקולד וגלידת אגוזי לוז, שהמלצר שופך על כל העסק שוקולד חם עד שהטכנודרום המתוק קורס לתוך עצמו. פרזנטציה חביבה, אבל לא קינוח מעניין או יוצא דופן מדברים דומים שאכלתי ברחבי העיר.

לצידו הגיע קינוח נוסף און-דה-האוס לרגל יום הנישואין שלנו, מעין עוגה מצופה שוקולד לבן-ורוד, במילוי של עוגת שוקולד ומוס שוקולד. אשתי חיבבה אותה, אני קצת השתעממתי ממנה, אבל מצאתי עניין בעוד אלכוהול.

לסיכום, אין ספק שמדובר באחת מהארוחות המושקעות והמפוארות שאכלנו השנה, ואמנם הביף וולינגטון לא העיף אותנו לגבהים חדשים, אבל הפילמני (והרוטב שלו!) והלובסטר מק אנד צ׳יז – וואו. כשבארוחה אחת אתה אוכל גם את הפילמני הכי טעים שאכלת, וגם את המק אנד צ׳יז הכי מעניין, קשה להתלונן. 

אגב, מומלץ בחום להזמין מקומות מראש למסעדה (ובכלל למסעדות בלונדון). אפשר לעשות את זה דרך אתר האינטרנט של המסעדה.

מלונות מומלצים באזור הסוהו ליד המסעדה

• The Z Hotel Soho – מלון במיקום טוב מאוד, מדורג גבוה, חדרים קטנים.
• Soho Stables – דירות קטנות אבל במיקום מעולה ומחיר אטרקטיבי.
• Soho Suites – דירות נופש, מתאים לזוגות, מחיר אטרקטיבי ומיקום טוב.
• The Nadler Soho – מלון קטן ונקי, מתאים לזוגות בעיקר, מחירים טובים.
• The Picaddilly London West End – מלון פרימיום, רומנטי, בקרבת לסטר סקוור.

שאלות ותשובות