אתמול (15.6.20) נפתחו סוף סוף החנויות, גם אלו שלא הוגדרו כחיוניות ברחבי לונדון ולצידם גם בתי קפה, חלק מהמסעדות, מתחמי הקניות ועוד. יצאנו לרחוב הראשי של השכונה שלנו (ברומלי) והופתענו מאוד מכמות האנשים. התלהבות כזו ומדרחוב כזה מלא לא ראינו גם בימי הטרום-קורונה.
כל כך התרגלנו לראות את הרחובות ריקים, שלראות פתאום אנשים ממלאים את הרחוב היה מחזה משונה, ממש חגיגי. פה ושם עדיין הרגישו את הקורונה: בתוך מבנים סגורים (כולל חנויות, בנקים וכו׳) עדיין צריך לשמור על מרחק של שני מטרים. כמעט בכל מקום יש על הרצפה סרטי סימון צהובים-שחורים שתוחמים את המקומות שאמורים לעמוד בהם.
בסופרמרקט הקופאית מוגנת במחיצה שקופה, בבית הקפה אפשר לשבת אך ורק בחוץ, בבנק אתם נדרשים לשבת בקצה החדר במרחק של יותר משני מטרים מהפקידה שיושבת בצד השני של החדר, ובכניסה לחנויות או קניונים יש תור, כי לא מכניסים יותר מכמות מסוימת של אנשים. בקניון השכונתי שלנו יצרו שני ״נתיבי תנועה״ – אחד לכל כיוון, כדי לוודא שאנשים לא יתקלו זה בזה אלא ישמרו על מרחק ועל תנועה ״זורמת״.
מיד נמשיך עם הכתבה אבל רגע לפני כן:
הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה בלונדון. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה
כשהייתי במדרחוב החלטתי באופן ספונטני לצלם סרטון של מה שקורה. שלחתי את הסרטון לכתבת חדשות 13 באירופה שחר פלד, וכבר באותו ערב הקטע שודר בחדשות ערוץ 13:
לאורך תקופת הקורונה הרבה מהתגובות שקיבלתי מישראל היו מופתעות – כיצד המשוגעים האלה בלונדון לא חובשים מסכות?! ואכן, יותר אנשים ברחובות לונדון מסתובבים בלי מסכה מאשר עם. אדישות? מחסור במסכות? לדעתי גם וגם, למרות שלאחרונה קצת יותר קל להשיג מסכות כאן, אבל חובת חבישת המסכה חלה כרגע בעיקר בתחבורה הציבורית ובמקומות סגורים קטנים.
כיף לראות סוף סוף את לונדון חוזרת לחיים. מאוד התגעגענו לרחובות מלאים, לשווקים (שחלקם גם נפתחו השבוע), למסעדות, לבתי הקפה ובעיקר לסיורי האוכל בשכונות ובשווקים התוססים של לונדון, שאני מקווה שיחזרו בקרוב.
עד אז, אמשיך לעדכן אתכם בדרך שבה לונדון נפתחת לאט לאט, מתאוששת וחוזרת לחיים.