הכיבוש היפני: טרנד המאצ׳ה מעורר את לונדון

תקשיבו, אני נרגש. לא בכל יום אני כותב על מישהי שאני כל כך אוהב, עד לרמה שאני אוהב להתעורר איתה כל בוקר.

אז זהו שלא, לא החלטתי לכתוב פה על אשתי, אלא על המאצ׳ה, שמחליפה אצלי את הקפה בבקרים. אבל לא בי עסקינן, אלא בשגעון המאצ׳ה שצובע את לונדון בירוק בוהק בשנים האחרונות, עם מבחר גדול (סליחה, עצום) של בתי קפה, מאפיות, משקאות, קינוחים ומאפים מבוססי מאצ׳ה. לפני שנתחיל, חשוב לזכור – מאצ׳ה זה אמנם טעם נרכש, אבל כזה ששווה מאוד להכיר. 

מה זה מאצ׳ה?

למי שלא מכיר, מדובר באבקה שעשויה מעלי תה ירוק יפני צעירים ומובחרים מסוג טנצ׳ה, שעוברים תהליך עדין, קפדני ואיטי של טחינה באבני ריחיים. המאצ׳ה משמשת לעריכת טקס תה יפני מסורתי, ובשנים האחרונות הפכה לטרנד בקרב שוחרי מזון בריאות ושלל היפסטרים, אבל תיכף אסביר לכם למה לדעתי היא נפלאה גם למי שרוצה משקה מעורר ועתיר קפאין, אבל לאורך זמן ובלי ה׳דרופ׳ של העייפות שמגיע אחרי הבוסט של הקפה, או לכל מי שרוצים לשלב בין ריכוז לרוגע.

קינוחים מבוססי מאצ׳ה במסעדת ׳יאשין אושן האוס׳
קינוחים מבוססי מאצ׳ה במסעדת ׳יאשין אושן האוס׳

למזלי, לונדון הפכה לאחת מהערים שאפשר בקלות להגדיר כ״גן עדן לחובבי מאצ׳ה״ מחוץ לגבולות יפן, וכשאגיע למקומות המומלצים לשתיית ואכילת מאצ׳ה בלונדון, אתם כבר תבינו כמה המבחר פה מטורף. 

מה הופך את המאצ'ה ל"מזון על"?

עלי שיח התה (קמליה סיננסיס) שמיועדים למאצ׳ה מכוסים בבד או במבוק בשלושה שבועות האחרונים לפני הקטיף, ולכן התה מייצר יותר כלורופיל כדי לנסות לתפוס כמה שיותר מאור השמש (מה שגורם לצבע הירוק הבוהק). בגלל שהתה מנסה להשלים את הנוטריינטים החסרים לו מהאדמה, הוא מתמלא בהרבה חומרים טובים ומינרלים, וזו אחת הסיבות שהמאצ׳ה נחשבת לבריאה. לאדמה אגב, לוקח שנה שלמה להתאושש מכל הדברים הטובים שהמאצ׳ה לקחה ממנה. 

בגלל אותה שיטת גידול, וגם בגלל שיטת העיבוד העדינה והשימוש בעלים צעירים מחלקו העליון של השיח, והעובדה שעלה התה כולו נשתה ולא רק המיצוי כמו בחליטה של תה ירוק בתפזורת, למאצ׳ה יש לפחות ח״י יתרונות בריאותיים שהופכים אותו למעשה לסופר-תה-ירוק, או כמו שנהגתי לקרוא לו בעבר – ״תה ירוק קיצוני״ (לפני שהטעם שלו הפך למעודן בעיני) בטעם וגם בתכונות.

מלבד בשתיה אגב, בשנים האחרונות הפכה המאצ׳ה לחומר גלם סופר-פופולרי גם בקינוחים ומאפים, עד לרמה שאי אפשר להתעלם ממנה גם מחוץ ליפן, למשל אצלנו בלונדון, אבל גם במזרח הרחוק (תאילנד וטייוואן למשל) ואני מניח שבעוד הרבה מקומות ברחבי העולם

רשימת יתרונות שאינה נגמרת

אם אני אכתוב כאן את כל היתרונות שמיוחסים למאצ׳ה, זה כבר יראה כמו מדור פרסומי, ויצריך פוסט באורך כביש 90. לכן אני אתמצת לכם – קודם כל, במאצ׳ה יש ריכוז נוגדי חימצון בריכוז גבוה פי 137 מתה ירוק רגיל. המאצ׳ה עשירה במינרלים ובויטמינים, מסייעת לחילוף החומרים, לריכוז ולזיכרון (מעולה ללמידה), מסייעת לנזירים בודהיסטים להירגע כבר מאות שנים, ואפילו מסייעת להורדת לחץ דם ולאנטי אייג׳ינג. יש שיגדירו את המאצ׳ה כ׳מזון על׳, אבל יש גם אסכולה שטוענת שהשימוש במונח ׳מזון על׳ היא נטו שיווק, אז אני ברשותכם לא אכנס לפינה הזו.

יתרונות רבים לה למאצ׳ה

אחד מהיתרונות הגדולים של המאצ׳ה בעיני זה הקפאין: במאצ׳ה פי שלושה קפאין מאשר בתה ירוק, כשלעומת קפה או תה שחור, המאצ׳ה עשירה גם בחומצת אמינו מסוג L-Theanine בריכוז גבוה, שגורמת לכך שהקפאין שבמאצ׳ה נספג לאט יחסית בגוף, ולכן לא מעורר אותנו במהירות אלא באיטיות מרגיעה (לכן הוא פופולרי בקרב נזירים בודהיסטים), ששומרת על האנרגיה שלנו יציבה במשך זמן רב יחסית, בלי ה״דרופ״ הידוע לשמצה שנלווה לעתים לשתיית קפה בכמות גדולה. אגב, המאצ׳ה גם מעולה להפחתת חרדה ומתח. מספיק יתרונות? בואו נבין מאיפה כל זה התחיל 🙂 

אייס מאצ׳ה לצד דונאט מאצ׳ה, בפופ אפ בשכונת שורדיץ׳
אייס מאצ׳ה לצד דונאט מאצ׳ה, בפופ אפ בשכונת שורדיץ׳

הסיפור של המאצ׳ה מתחיל בכלל בסין בתקופת שושלת טאנג (618-907 לספירה), כשנהגו לאדות ולהפוך עלי תה למעין ׳לבנים׳ כדי להקל על המסחר בתה. מאוחר יותר, בתקופת שושלת סונג (960-1279 לספירה) נהגו לפורר את העלים לכדי אבקה ולהקציף את האבקה עם מים חמים בקערה, מה שכבר מאוד מזכיר את המאצ׳ה שאנחנו מכירים. בשנת 1103 הזן-בודהיסטים קבעו כללי התנהגות ברורים לטקסי תה, שלקראת סוף אותה מאה (1191) הובאו ליפן על ידי הנזיר אייסאי, שנחשב למייבא של תרבות התה הירוק מסין ליפן. עם השנים מסורת תה האבקה הירוק נשכחה בסין, אך ביפן היא הפכה לחלק בלתי נפרד מהתרבות היפנית, כשספציפית באזור אוג׳י (פרבר דרומי של קיוטי) הפכו את טחינת המאצ׳ה לאמנות של ממש, והאזור הזה נחשב ל׳בירת המאצ׳ה׳ עד היום. 

המאצ׳ה האיכותית באמת (בדרגת Ceremonial Grade, כלומר הדרגה המתאימה לטקס התה היפני) תגיע בצבע ירוק בוהק (בניגוד לסוגים הפחות איכותיים, שמגיעים לרוב בצבע ירוק-צהבהב או ירוק-חום), בקופסאות פח או זכוכית קטנות אטומות, במשקלים קטנים יחסית של 30-40 גרם. מאצ׳ה איכותית היא לא זולה, ולרוב מחיר של קופסת פח קטנה של מאצ׳ה איכותית יעלה באזור ה-25-30 פאונד. 

איך מכינים מאצ׳ה?

את המאצ׳ה נהוג, שימו לב – להקציף ולא להמיס, בעזרת מקציף במבוק (צ׳אזן) באופן ידני, אבל אם אתם לא מלוכסני עיניים זו לא תהיה בושה להשתמש במקציף חלב ידני על סוללות. לוקחים כמות של בערך רבע/שליש כפית (ליפנים יש כפית עץ מיוחדת גם בשביל זה), ושמים בקערה או בכוס, וחשוב להוסיף למאצ׳ה כמות קטנה יחסית של מים פושרים או אפילו קרים (רק לא רותחים כי אתם לא רוצים להרוס את כל הטוב שבמאצ׳ה), ולהקציף היטב עד שמופיעה ממש שכבה של קצף ירוק.

אחר כך אפשר להחליט אם רוצים להוסיף למאצ׳ה מים חמים (עדיף באזור ה-80/85 מעלות ולא רותחים), ולשתות אותה ככה או עם חלב כלשהו (שקדים גם הולך) ליצירת ׳מאצ׳ה לאטה׳, כשהוספת סוכר או דבש נחשבת ל׳חילול הקודש׳ אבל כמובן שפופולרית גם בבתי קפה שונים, אפילו ברחבי אסיה, שם גם נהוג לפעמים להוסיף למאצ׳ה חלב מרוכז (תנסו, זה ממש טעים!). אגב, יש גם תה שאני אוהב במיוחד שנקרא מאצ׳ה-גנמאיצ׳ה, שהוא תה ירוק עם אורז קלוי, שגרגירי האורז מצופים בשכבת מאצ׳ה. 

משמאל עבדכם הנאמן מקציף מאצ׳ה על הבוקר. מימין כוס מאצ׳ה לאטה עם חלב מרוכז במרפסת ביום לונדוני שמשי
משמאל עבדכם הנאמן מקציף מאצ׳ה על הבוקר. מימין כוס מאצ׳ה לאטה עם חלב מרוכז במרפסת ביום לונדוני שמשי

חוץ משתיה, המאצ׳ה פופולרית במיוחד גם בקינוחים, ובראשם גלידת המאצ׳ה (גלידת תה ירוק) הפופולרית, שבגרסה היפנית שלה נוטה להיות כמובן מרירה וחזקה יותר מהגרסאות העדינות של התאילנדים והטאיוואנים למשל. המאצ׳ה גם פופולרית במיוחד להכנת מוצ׳י (כדורי גלידה יפנים המצופים בשכבה דביקה של אורז ועמילן קסאווה), להמון סוגי עוגות (למשל עוגת פנקייקים עם קרם מאצ׳ה), חטיפים שונים (קיט קט מאצ׳ה ומקלות פוקי למשל), שוקולד מאצ׳ה, מילקשייקים ועוד ועוד. 

בשנים האחרונות, עם העלייה האדירה בפופולריות של המטבח היפני בלונדון, הפכה המאצ׳ה למשקה טריוויאלי ונפוץ בכל בית קפה כמעט, החל מסניפי סטארבקס שבהן אפשר למצוא מאצ׳ה לאטה בגרסה חמה או קרה, ועד למאות (כן, מאות) בתי קפה, מאפיות, חנויות ומסעדות שבהן מוגשים משקאות, קינוחים או מנות מבוססי מאצ׳ה. גם הביקוש בקרב שאר האוכלוסיה האסיאתית בלונדון (לא רק היפנים), לצד התיירים והתושבים ההיפסטרים, תורמים לא מעט ל״שגעון המאצ׳ה״ ששוטף את העיר, עד כדי כך שלונדון הפכה לממש גן עדן לחובבי תה ירוק בכלל, ומאצ׳ה בפרט. 

אז איפה שותים (ואוכלים!) מאצ׳ה בלונדון?

בלונדון יש כאמור אינסוף בחזקת אינספור מקומות ליהנות בהם מנפלאות המאצ׳ה, אם זה בצורת משקה חם/קר או בצורת גלידה/קינוח, או גם וגם. אז מה שעשיתי זה להפשיל שרוולים, להכין לי כוס מאצ׳ה (באמת), ולרכז כאן כמה מהמקומות המומלצים למאצ׳ה בלונדון: 

חדר התה – Katsute100

חדר תה יפני קטן וביתי עם אווירה משגעת בשכונת אנג׳ל, שמציע מגוון גדול של סוגי תה ירוק יפני וחליטות יפניות בייבוא ישיר מיפן (חלק מסוגי התה כאן כמעט בלתי אפשרי להשיג ברחבי בריטניה), לצד חליטות יפניות, כמה סוגי מאצ׳ה ואפילו מאצ׳ה אפוגטו (!) מושקע, עם גלידת מאצ׳ה, מאצ׳ה ואספרסו. חוץ מזה יש כאן גם כמה קינוחים מעניינים, שחלקם מבוססי מאצ׳ה, למשל בראוני מאצ׳ה, סקונס מאצ׳ה, עוגיות מאצ׳ה ואגוזי לוז, עוגת גבינה מאצ׳ה ואפילו ״אפטרנון טי״ עם טוויסט יפני.

בית קפה ובר Tombo

טומבו מגדירים את עצמם כ"בית קפה יפני ובר מאצ׳ה" ולהם שלושה סניפים ברחבי לונדון. יש להם משקאות מגוונים מבוססי מאצ׳ה, גלידות ומילקשייקים של מאצ׳ה, עוגות גבינה מבוססות מאצ׳ה, מבחר של תה ירוק, קפה ושאר משקאות בהשפעה יפנית, לצד מרקי ראמן ואודון ומגוון מנות יפניות קטנות וקלילות יחסית. 

בר יפני GreenZen

בר פוקי ומאצ׳ה שהחל כדוכן והפך למקום של ממש בשכונת Canada Waters שבדרום מזרח העיר. גם ב-GreenZen כל המאצ׳ה מגיעה מאוג׳י שביפן, וחוץ ממבחר קערות פוקי יש כאן גם הרבה משקאות מאצ׳ה, ושילובים של מאצ׳ה ויוזו (מיץ הדרים יפני) גם בקינוחים, מבראוניז ועד עוגת גבינה. 

פטיסרי יפני צרפתי Kova Patisserie

איך נשמע לכם פטיסרי יפני-צרפתי עם מגוון של קינוחים שווים והרבה משקאות מעניינים? למקום הנפלא הזה שלושה סניפים במרכז לונדון, ולצד הקלאסיקה (עוגת הקרפים במילוי קרם מאצ׳ה) שווה לנסות גם את המון בלאן (טארט קרם ערמונים) המעולה שלהם, וכמה מהמשקאות המעולים, ממאצ׳ה ועד לבאבל טי מושקע.

מימין עוגת קרפים-מאצ׳ה. משמאל מאצ׳ה טירמיסו
מימין עוגת קרפים-מאצ׳ה. משמאל מאצ׳ה טירמיסו

גלידריית Tsujiri

נציגות כפולה (גלידריה ומאצ׳ה האוס בסוהו ובצ׳יינה טאון) של מותג מאצ׳ה יפני ותיק (155 שנים) מאוג׳י שביפן. יש להם גלידת סופט סרב (גלידה אמריקאית) מבוססת מאצ׳ה יפנית, עוגות מאצ׳ה ואפילו מוצ׳י (כדורי גלידה בציפוי סטיקי). 

פטיסרי Lanka

רק בעיר כמו לונדון יכול לקום מקום עם קונספט ספציפי כמו פטיסרי צרפתי עם התמחות בתה מסרי-לנקה. בכל אופן, בפטיסרי המפתיע הזה בפינצ׳לי רואוד שבצפון לונדון תמצאו בין השאר אקלר מאצ׳ה, מוס שוקולד-מאצ׳ה, פחזניות מאצ׳ה, גאטו תה ירוק, טארט תה ירוק, פנקוטה, טירמיסו ועוד כמה דברים מעניינים מבוססי תה ירוק/מאצ׳ה. 

מסעדת Machiya

מסעדה יפנית ביתית שמציעה מנות מסורתיות מאזור קיוטו, כשתפריט הקינוחים שלהם מבוסס כולו על מאצ׳ה מאזור… ניחשתם נכון, אוג׳י. יש כאן את הקלאסיקות כמו גלידת מאצ׳ה ועוגת קרפים, לצד פונדנט (מה שבארץ מכנים בטעות ״סופלה״) של מאצ׳ה, מוצ׳י מאצ׳ה, רולדת מאצ׳ה ועוד. 

בית הקפה Matcha & Beyond

בית קפה אלגנטי וחנות בשכונת צ׳לסי שמוקדשת כולה למאצ׳ה, כולל מגוות של משקאות מבוססי מאצ׳ה, מאפים ומתוקים (בריאים יחסית), כולם על טהרת מאצ׳ה שמגיעה מאוג׳י שביפן. כמו כן, יש מבחר של מוצרים ומתוקים ללא גלוטן ו/או ללא חלב. 

מסעדת Yashin Ocean House בשכונת סוהו

מהמסעדות (היפניות, ובכלל) האהובות עלי בלונדון, שהכיר לי חברי הטוב לוקץ׳, ובה אפשר להתענג על פירות ים, דגים ובשרים בטריות נפלאה ובביצוע מדויק, ולקנח במאצ׳ה טירמיסו הנפלאה שלהם, מהטובות בעיר, לצד כוס של גנמאיצ׳ה או סוגי תה ירוק אחרים.

רק תזכרו – לא מים רותחים!

שאלות ותשובות

מה זה מאצ'ה?

מאצ'ה היא אבקת עלי תה ירוק יפני צעירים ומובחרים שעוברים תהליך עדין של טחינה. המאצ׳ה במקור שימשה לעריכת טקסי תה יפני מסורתיים אך בזמן האחרון הפכה לטרנד בקרב שוחרי מזון בריאות. הרחבתי על כך במאמר.

איפה שותים מאצ׳ה בלונדון?

בלונדון מקומות רבים שניתן לשתות בהם מאצ׳ה וסוגי תה ירוק יפני מגוונים, לצד קינוחים ומאפים מבוססי מאצ׳ה. כאן במאמר תמצאו פירוט של המקומות השווים והאיכותיים ביותר ברחבי לונדון.

באיזה אזור יש הכי הרבה בתי קפה מעניינים לשתות או לאכול בהם מאצ׳ה?

ישנם אזורים רבים בלונדון שמלאים בבתי קפה ומסעדות בהם תוכלו ליהנות מנפלאות המאצ׳ה. כאן במאמר פירטתי כמה מהם, אבל השכונות המובילות בהם תוכלו להנות ממאצ׳ה הן סוהו, צ׳לסי, שורדיץ׳ ואיזלינגטון.

איזה עוד משקאות מעניינים אפשר לשתות בלונדון?

תלוי מה אתם מחפשים. אם מדובר בקוקטיילים או משקאות אלכוהוליים למשל, בקיץ או באביב הייתי ממליץ על פימ׳ז ובחורף הייתי ממליץ על מולד וויין. ואם מדובר במשקאות לא אלכוהוליים מעניינים אחרים, ברחבי לונדון למשל פזורות חנויות של באבל טי טייוואני או וייטנאמי מומלצות.