דברים שהומצאו בלונדון – עיר פורצת דרך

החיבה הבריטית לקידמה, טכנולוגיה וחדשנות, באה לידי ביטוי בלא מעט המצאות ששינו את פני ההיסטוריה. לא חסרות דוגמאות, בראשן המהפכה התעשייתית, שהחלה בצפון אנגליה, הטלוויזיה והטלפון שהגיעו מסקוטלנד, והמחשב המודרני שהומצא בקיימברידג׳. אבל לונדון, שהייתה בעברה לא רק בירת האימפריה הבריטית הגדולה אלא גם העיר הכי גדולה בעולם, השפיעה רבות על האנושות ועל העיר המודרנית כמו שאנחנו מכירים אותה כיום. הנה כמה מהדברים שהרבה מאיתנו עושים בהם שימוש יומיומי, והומצאו בלונדון.

הרמזור

לפני המצאת הרמזור, היה צורך בשוטרים או מתנדבים שיסייעו לנתב את התנועה בערים הגדולות. לונדון, שהיתה במהלך המאה ה-19 לעיר הגדולה בעולם, הייתה זקוקה למישהו או משהו שיעשה סדר ביעילות.

בשנת 1868 הותקנו בלונדון שלוש מערכות של עששיות מיוחדות בצבעים ירוק ואדום, שנועדו בעיקר לסייע לניתוב תנועת הכרכרות באזור הפרלמנט הבריטי. מאוחר יותר יושמה השיטה גם במסילות הרכבת, ועברה גם לארה״ב, שבה הותקנו הרמזורים החשמליים הראשונים בקליבלנד שבאוהיו, בשנת 1914. 

הרכבת התחתית

בשנת 1863 הושק קו המטרופוליטן (Metropolitan Line, הקו הסגול של האנדרגראונד/טיוב), קו הרכבת התחתית הראשון בעולם, שחיבר בין התחנות פדינגטון ופרינגדון, שנבנה בשיטת ״חפור וכסה״. כבר ביום הראשון נסעו בקו 40,000 נוסעים.

עם השנים נוספו עוד ועוד קווים ותחנות, וכמובן שערים רבות ברחבי העולם הקימו לעצמן מערכות רכבת תחתית שהופכות את החיים בערים הגדולות לנוחים בהרבה.

אגב, גם מפת הרכבת התחתית הידועה כיום ברוב הערים בעולם (זו שמציגה לאנשים את המפה בצורה פשוטה עם קווים ישרים ולא נאמנה למה שבאמת קורה מתחת לפני הקרקע) היא המצאה לונדונית, פטנט של הארי בק, שבשנת 1933 השיק מפה מהפכנית ופשוטה להבנה לרכבת התחתית של לונדון, שנחשבת עד היום לסטנדרט ברכבות התחתיות ברחבי העולם. אגב, הארי בק היה מהנדס בהכשרתו ולכן הוא שרטט את המפה כמו לוח של מעגלים חשמליים (קווים ונקודות).

האוטובוס

נכון, לונדון ידועה באוטובוסי הקומותיים האדומים שלה, אבל עוד לפניהם, בשנת 1833, החלו להופיע ברחובות לונדון כרכרות קיטור ציבוריות שהיו מהירות יותר מכרכרות סוסים, ואף היו זולות יותר לתפעול.

הכרכרות הללו היוו את האבטיפוס לאוטובוס המודרני הממונע, שהושק מאוחר יותר לקראת סוף המאה ה-19 בגרמניה.

הצבע הסגול

רגע, מה? כן. הצבע הסגול כמו שאנחנו מכירים אותו היה נדיר מאוד ויקר מדי להפקה (מסתבר שזו הסיבה שאין בעולם ולו מדינה אחת שבדגל שלה יש צבע סגול), ולמעשה רק עשירים מופלגים ובני משפחות מלוכה יכלו להרשות לעצמם בדים או אביזרים בצבע סגול, שמחירו היה יקר יותר מזהב, והיה ניתן להפיק אותו רק מזן מסויים של חלזונות שחיו באזור העיר צור שבלבנון (!).

כל זה השתנה ב-1856, כשהכימאי החובב בן ה-18 וויליאם פרקין ׳השתעשע׳ עם חומרים בביתו שבאיסט אנד ובטעות המציא את הצבע הסגול. אבא שלו בכלל רצה שהוא יהיה אדריכל, אבל פרקין הצעיר חלם להיות כימאי ולהמציא תרופה למלריה.

רצה הגורל ומהניסיונות שלו הומצאה הדרך להפיק את הצבע הסגול באופן מלאכותי, מה שהפך אותו לעשיר ואת הצבע הסגול לזמין עבור כל האנושות (דמיינו לכם עולם שבו סגול שווה פי 3 מזהב…).

האם זו הסיבה שהקו הראשון של הרכבת התחתית, שהומצאה בלונדון רק כמה שנים אח”כ, היה דווקא סגול? סתם מחשבה שעלתה לי, ואולי הגיונית, אבל לא הצלחתי למצוא לה מקורות.

הכספומט

אז מסתבר שהכספומט הראשון הומצא בלונדון. בשנת 1967 בסניף הבנק Barclays שבאנפילד שבפרוורים הצפוניים של לונדון, נחשף הכספומט הראשון בטקס מיוחד שבו השתתף הממציא ג׳ון שפרד-בארון והשחקן רג׳ ורני.

הטלוויזיה*

יחסית לחבל ארץ שיש בו רק עשירית מהאוכלוסיה שיש באנגליה, התרומה של הסקוטים לאנושות היא אדירה. בין השאר המציאו בסקוטלנד את הטלפון, הגולף, הפניצילין, הוויסקי ו…הטלוויזיה. אבל הטלויזיה היא לא נטו המצאה סקוטית, כי למכשיר המורכב הזה היו כמה ממציאים, כשכל אחד מהם בעל קרדיט על שלב אחר בהתפתחות של הטכנולוגיה ושל המכשיר עצמו.

אחד מהידועים שבהם הוא הסקוטי ג׳ון לוגי ביירד הוא הציג לעולם את הטלויזיה הצבעונית הראשונה בשנת 1924 בלונדון. הוא אולי היה סקוטי, אבל המגורים בלונדון והחסות שניתנה לו על ידי ה-BBC, גוף השידור הלאומי והציבורי הראשון (והגדול) בעולם, שאימצו את הטכנולוגיה ולמעשה הפכו את הטלויזיה לנפוצה, היו מהחשובים ביותר בהיסטוריה של הטלויזיה, ככה שבהחלט ניתן לומר שהטלוויזיה החלה את דרכה בבירת הממלכה.

*המצאה משותפת לסקוטים וללונדונים.

המיקרופון וגלי הרדיו

על ההמצאה הכל כך חשובה הזו יש כמה טוענים לכתר, אבל הראשון שהצליח להדגים בהצלחה ואף טבע את המונח ׳מיקרופון׳ היה דיויד אדוארד יוז׳, שבשנת 1878 המציא את המכשיר בשכונת פיצרוביה שבמרכז העיר. ואם זה לא מספיק, אז באותה שנה התותח הזה המציא גם את גלי הרדיו (!)

אורות הניאון

בשנת 1898 הומצאו אורות הניאון במעבדה של הכימאי וויליאם רמזי (לא, לפי כל הידוע לי אין קשר לגורדון) בשכונת בלומסברי. זה אפילו לא נחשב להישג הכי גדול של רמזי, שכן האיש היה גם הראשון לבודד את הגז הליום, לגלות גזים חדשים בשם ארגון, ניאון קריפטון וקסנון, ואף זכה לפרס נובל לכימיה בשנת 1904 על גילוי ובידוד של גזים באטמוספרה.

בשנת 1910 כבר עיטרו אורות ניאון את כיכר פיקדילי המפורסמת, שכיום מעטרים אותה שלטי לד מוארים של חברות שונות כמו קוקה-קולה ויונדאי. לחובבי ניאון (או מנורות בכלל), מומלץ לבקר במקום מיוחד העונה לשם God’s Own Junkyard ונמצא בשכונת וולת׳מסטו שבצפון לונדון, האנגר שכולל אוסף מטורף של אורות ניאון מסוגים שונים, משנות החמישים ועד היום.

הקומקום החשמלי

את הקומקום החשמלי המודרני, עם המפסק, המציא פיטר הובס בשנת 1953 בשכונת קרויידן שבדרום לונדון.

חצאית המיני

מרי קוואנט, מעצב אופנה עם חנות ברחוב King’s Road בצ׳לסי, נחשבת לזו שהמציאה את חצאית המיני בשנת 1964. היום, אגב, נמצאת במקום חנות מיצים גנרית בשם Joe & The Juice, אבל על הבניין יש שלט שמציין את המקום ההיסטורי.

הטוקסידו

את הטוקסידו (׳מקטורן ערב׳ בעברית צחה) המציא בשנת 1860 החייט הנרי פול עבור הנסיך יורש העצר אדוארד השביעי כמעין חליפת ערב רשמית נוחה יותר לאירועים קצת פחות רשמיים וארוחות ערב קצת פחות טקסיות. 

תחזית מזג האוויר

זה לא מפתיע שדווקא במקום עם מזג אוויר יחסית הפכפך ולא צפוי המציאו את תחזית מזג האוויר, שפורסמה לראשונה על ידי הטיימס הלונדוני בשנת 1861, שנתיים לפני הרכבת התחתית הראשונה.

המשטרה המודרנית

כוחות בחסות המדינה או השלטון להשלטת סדר היו נפוצים פחות או יותר מאז ימי יוון העתיקה, אבל במאה ה-19 בלונדון הומצאה המשטרה המודרנית הראשונה.

לונדון באותם ימים (שאחרי המהפכה התעשייתית) היתה העיר הגדולה בעולם, והיה צורך בכוח שיטור עירוני מקצועי (עד אז פעלו כוחות שיטור פרטיים בלבד, למשל בברלינגטון ארקייד, שנחשב לקניון המקורה הראשון במערב אירופה). שר הפנים הבריטי דאז, רוברט פיל, הפך בשנת 1828 את השיטור למקצוע לכל דבר, עם הסמכה מסודרת ועקרונות שעד היום מובילים באופן יחסי את המשטרה המטרופוליטנית של לונדון (ולצערנו לא עוד הרבה משטרות ברחבי העולם), למשל העיקרון ששוטרים צריכים להיתפס כחלק מהקהילה, וצריכים לפעול למען הציבור ולא נגדו. זו אחת הסיבות, למשל, שהשוטרים בבריטניה לא נושאים עליהם נשק חם, ובאופן כללי משתדלים לא להציק יותר מדי לאזרחים.

אגב, בכיכר טרפלגר, נמצאת תחנת המשטרה הקטנה ביותר בעולם!

המגזין

גם בתחום התקשורת והעיתונות לונדון היא מעצמה לא קטנה ואחת מההמצאות הרבות בתחום התקשורת בלונדון היא המגזין, מילה שטבע המו״ל אדוארד קייב בשנת 1731 כשהוציא לאור את ה-Gentelman’s Magazine, לא בדיוק ׳בלייזר׳ אלא ירחון רציני וקצת כבד שעסק בנושאים כמו כלכלה ומסחר. אגב, גם את העיתון היומי המציאו בלונדון, אי שם בשנת 1702.

שואב האבק החשמלי

שואבי האבק הראשונים היו ידניים, ונדרשו לרוב שני אנשים כדי להפעיל אותם. זה לא היה כל כך פרקטי. אחר כך המציאו בארה״ב שואבי אבק מכניים שהופעלו באמצעות חגורות או מברשות, גם לא מציאה גדולה.

שואב האבק החשמלי, שהומצא בשנת 1901 בלונדון על ידי יוברט ססיל בות, היה גם הוא חתיכת ׳מפלצת׳ עם מנוע מפלצתי שבהתחלה אוחסן בכרכרה והונע על ידי סוסים, אבל הוא היה כל כך יעיל שהמלכה ויקטוריה הורתה לנקות בעזרתו את כל השטיחים בארמון, ולאחר מכן גם את מבני המגורים של הצי הבריטי, אולמות תיאטרון ועוד, מה שבסופו של דבר גרם לשיפור אדיר בסניטציה ובריאות הציבור ואף חיסל את המגפה שהתחוללה בבריטניה באותה התקופה.

הפאזל

הפאזל הראשון נוצר על ידי החרט ויצרן המפות הלונדוני ג׳ון ספילברי בשנת 1760. ספילברי יצר מעין מפה ״מתפרקת״ של אירופה שהתלמידים הבריטים התבקשו להרכיב מחדש, וכך ללמוד על הדרך גיאוגרפיה. הפאזלים הראשונים שימשו ככלי לימודי, ורק במאה ה-19 החלו לייצר פאזלים בשביל הפאן.

סקוטש אגז

אז נכון, התרומה של הבריטים לאנושות היא מדהימה במגוון נושאים, אבל קולינריה היא לצערנו לא אחד מהם (לכן בסיורי האוכל שלי בלונדון הדגש הוא על אוכל בינלאומי ואקזוטי שהמהגרים הביאו איתם לכאן, ולאו דווקא אוכל בריטי).

אבל בכל זאת, ישנו מאכל חביב (כשעושים אותו טוב!) שהומצא בלונדון בשנת 1738 בכלבו של פורטנם אנד מייסון ברחוב פיקדילי. מדובר, למי שלא מכיר, במעין כדור שמכיל ביצה, עטופה בבשר טחון וציפוי של פירורי לחם. אמנם מוכרים את המאכל בהמון שווקים בלונדון, אבל המקור של פורטנם אנד מייסון לטעמי הוא עדיין הטעים ביותר (ומידת העשייה של הביצה שבו מושלמת!), ואני ממש ממליץ לא להתקמצן על הפאונד אקסטרה – ולרכוש אותו חם.

המצאות לונדוניות נוספות

• כתבי עת (1665)
• הביטוח המודרני (1688)
• הבנק המודרני (1695)
• העיתון היומי (1702)
• עוגת חתונה (זו עם הקומות) (1703)
• מטף כיבוי אש (1723)
• רכבת נוסעים (1808)
• קופסאת שימורים (1810)
• בלוני גומי (1824)
• בנזין (1825)
• דינמו (1831)
• בולים (1840)
• שפת מחשב (1843)
• גומיות (1846)
• גילוי הברירה הטבעית/האבולוציה (1859)
• פלסטיק (1863)
• נשק אוטומטי (1884)
• מצלמת קולנוע (1889)
• שידור טלוויזיה קבוע (1936)
• סי.טי. (1964)