אמנם מאז השקת קו הרכבת הישיר מלונדון לאמסטרדם, המרחק בין שתי הערים האהובות עלי באירופה התקצר, אבל לנו הלונדונים יש בכל זאת מעין ׳סניף׳ קטן משלנו של אמסטרדם. לסניף הזה קוראים תעלת ריג׳נטס (Regent’s Canal). זו תעלה ארוכה שחוצה את צפון לונדון ממערב למזרח, ובדומה לעיר עצמה, הצד המערבי שלה הוא קצת יותר פנסי ופסטורלי, לעומת הצד המזרחי, שהוא קצת יותר מחוספס וכאוטי, היפסטרי ולא צפוי. הוא אמנם קצת פחות אמסטרדמי באווירה מהחלק המערבי, אבל הריחות שתריחו בו בהחלט יזכירו לכם את אמסטרדם.
תעלת ריג׳נטס, שהושקה בשנת 1820 היא החלק העיקרי של מערכת תעלות בצפון לונדון, והיא התעלה שמחברת את התעלה האנגלית הארוכה גרנד יוניון לנהר התמזה. אורכה של התעלה 13.8 ק״מ, ויש לה כמה חלקים מעניינים, שמתאימים לטיול רגלי או לשייט. התעלה כולה אמנם ארוכה מדי לטיול של יום אחד, אבל אפשר לבחור את אחד מהמקטעים שלה ולטייל בהם במשך מספר שעות, כולל עצירות.
בין השאר, יש את החלק המערבי, מוונציה הקטנה ועד לקמדן טאון (או קינג׳ס קרוס), את החלק האמצעי, משכונת אנג׳ל ועד לשכונת הגרסטון, ואת החלק המזרחי, מהגרסטון ושוק ברודוויי ועד לפארק ויקטוריה והפארק האולימפי אליזבת׳. לכל חלק יש את הייחוד שלו, היופי שלו, הדברים המעניינים לאורכו וסגנון מעט שונה, אבל בכל חלק שתבחרו לבקר תיהנו מאי של שלווה ורוגע בלב הכרך הלונדוני. הנה מיקום התעלה בגוגל מפות והנה מפה שהכנתי לכם עם כמה נקודות עניין עיקריות לאורך התעלה:
מיד נמשיך עם הכתבה אבל רגע לפני כן:
הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה בלונדון. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה
ונציה הקטנה – Little Venice
אחת מהנקודות שממנה אפשר להתחיל את השיטוט לאורך תעלת ריג׳נט היא ״ונציה הקטנה״ (Little Venice), אזור יפהפה ופסטורלי של תעלות ובתי סירה, שלמרות שמו לא מזכיר את ונציה אלא יותר את אמסטרדם. מכאן תוכלו להמשיך לטייל ברגל לאורך התעלה לכיוון פארק ריג׳נטס וקמדן, או לחילופין לקחת שייט. בימים יפים תוכלו להנות מאווירה מיוחדת על גדות התעלה, שכוללת בין השאר זוגות וחבורות של צעירים או את בעלי הסירות שלפעמים מארחים חברים. בין אם בחרתם בהליכה או בשייט, מדי פעם תוכלו להציץ (בחטף) לתוך בתי הסירה ולדמיין את החיים על המים, שלצד היופי והשלווה, כוללים גם כמה אתגרים שקשורים בעיקר לביורוקרטיה ולחסכון באנרגיה.
קצת אחרי ונציה הקטנה, כשחולפים על פני שכונת מרילבון ועוד כמה עשרות בתי סירה צבעוניים (ופלטפורמות ששימשו את הסוסים שמשכו את הסירות עד המאה ה-19), מגיעים בשלב מסוים לפארק ריג׳נטס (Regent’s Park) היפהפה. מימיננו מתפרש הפארק הגדול, שקשה קצת מהתעלה לראות כמה הוא גדול ויפה, ככה שאם יש לכם הזדמנות לעשות בו סיבוב, אל תהססו, או שתשמרו אותו (ואת גן הוורדים היפהפה שנמצא בצד השני שלו) ליום אחר.
בזמן שתקיפו את הפארק עם התעלה, מצדכם השני תוכלו לראות כמה אחוזות מפוארות במיוחד, בהן מתגוררים כמה מברי המזל והעשירים המופלגים ביותר שיש ללונדון להציע. בקצה של פארק ריג׳נטס נמצא גן החיות של לונדון, שלא רק נושק לתעלה, אלא שחלק קטן ממנו נמצא מצידה השני, ככה שאפילו כלוב הציפורים של גן החיות יהיה מעליכם בשלב מסוים, ותוכלו ממש לראות חלק קטן ממנו, או ממש לעצור ולבקר בגן החיות.
מי שרוצים ליהנות מתצפית נחמדה על מרכז לונדון והאזור, יוכלו דווקא לפנות לצד השני, לגבעת פרימרוז (Primrose Hill), שממנה נשקף נוף פנורמי של מרכז לונדון, ממערב למזרח.
מלונות מומלצים לאורך תעלת ריג'נטס
איזור קמדן ושוק קמדן לוק
בשלב מסויים התעלה נפרדת מפארק ריג׳נטס, ומהפסטורליות לנוף קצת יותר עירוני, ומגיעה תוך זמן קצר לאזור קמדן, ולשוק של קמדן לוק (Camden Lock) שנמצא צמוד לסכר שעל שמו נקראת השכונה כולה. ביום יפה תראו כאן עשרות צעירים מתפנפנים על גדות התעלה, וכשתגיעו לקמדן לוק, אני ממליץ לבדוק את דוכן הארפה (Arepas Bros) הונצואלית, שמוכרת מנה ממכרת במיוחד בשם Pabellon. אתם יכולים לעצור כאן ולעשות סיבוב בשווקים הגדולים של קמדן, דוגמת קמדן לוק או הסטייבלס (ממליץ לא בסופי שבוע כשהם מתויירים ועמוסים להחריד), או להמשיך לכיוון קינג׳ס קרוס.
אזור קינג׳ס קרוס
אזור קינג׳ס קרוס, שהיה בעבר אזור מוזנח ורווי פשיעה, הפך בשנים האחרונות למוקד של בילוי, הייטק וקולינריה, הרבה בזכות שתי התחנות העצומות סט. פנקרס וקינג׳ס קרוס, הראשונה היא המקום ממנו ניתן לקחת רכבת יורוסטאר לערים אירופאיות כמו פריז ואמסטרדם, והשניה מהווה את אחת מתחנות הרכבת החשובות בבריטניה, זו שמחברת את לונדון לצפון אנגליה, וגם התחנה שבה עוברים הכי הרבה קווי אנדרגראונד בלונדון.
בשנים האחרונות האזור כולו שופץ, ונבנו כאן מספר מתחמי בילויים, דוגמת Coal Drops Yard, שרוב הישראלים מכירים בעיקר בזכות מסעדתו של אסף גרניט Coal Office. אם אתם בקטע של בירות ונקניקיות איכותיות, אפשר גם לתת קפיצה קטנה לגרמניה ולאכול ב-German Gymnasium, אולם התעמלות וכושר ענקי שהפך ברבות השנים למסעדה-בר-קפה ענקי שמגיש אוכל אירופאי, עם דגש על נקניקיות גרמניות ובירה מתאימה. באזור קינג׳ס קרוס נמצא גם מוזיאון שלם שמוקדש לתעלה ולהיסטוריה שלה – מוזיאון התעלה של לונדון (London Canal Museum).
שכונת אנג׳ל (Angel)
קצת אחרי קינג׳ס קרוס מתחיל קטע בלתי-עביר של מנהרה, שלאחריו התעלה מפציעה שוב באזור שכונת אנג׳ל (Angel) שברובע איזלינגטון.
אנג׳ל היא לדעתי מהשכונות המגניבות כיום בלונדון, וכוללת הרבה בתי קפה, מסעדות מגוונות כיאה לעירנו הבינלאומית (נסו למשל את המסעדה האוסטרית Kipferl, את Masigo הקוריאנית או את Afghan Kitchen האפגנית) וגם המון (המון!) ברים (למשל Simmons או The Bar With No Name), שוק עתיקות והרבה חנויות מעניינות ושיקיות.
ואם עד עכשיו התעלה היתה יחסית פסטורלית ומאוד ׳אמסטרדמית׳, כאן מתחילה האווירה המזרח-לונדונית במלוא הדרה והיפסטריותה. לצד המים (שלעתים הופכים לירוקים) והצמחייה הפראית-לעתים, תמצאו כאן גם בתי קפה קטנים, דירות מגורים ויותר צעירים ומקומיים מאשר תיירים. מלבד שכונת אנג׳ל, גם שכונות מגניבות אחרות כמו שורדיץ׳ או דלסטון, אמנם לא נמצאות ממש על התעלה, אבל לא כל כך רחוקות מהאזור הזה שלה, ובהחלט שוות ביקור.
הגרסטון – Haggeston
ככל שמתקדמים לכיוון הגרסטון (Haggeston) הניגודים נעשים גדולים יותר – מצד אחד צמחייה וטבע עירוני, מצד שני בניינים של דיור ציבורי, ובין לבין בתי סירה ברמות טיפוח והזנחה שונות, לצד ריחות גאנג׳ה ורוכבי אופניים אמיצים שרוכבים ממש על שפת המים.
כשתגיעו לגשר Cat & Mutton (גשר החתול והכבש) תדעו שאתם נמצאים כמה מטרים מהכניסה לאחד מהשווקים האהובים עלי ועל כל הפודיז באשר הם בלונדון – שוק ברודוויי (Broadway Market). השוק, שפתוח לצערי כולנו רק בימי שבת ובו אני גם מדריך סיורי אוכל, הוא בעצם רחוב ארוך של מטעמים, אוכל רחוב וגם קצת פיצ׳יפקעס ופריטי וינטג׳.
בקרוב אני אשחרר פרק שלם לשוק הזה במסגרת סדרת הרשת ׳עומר זולל את לונדון׳, אבל תזכרו שאם אתם כבר מגיעים לפה, יש כמה דוכנים שלא תרצו לפספס, למשל הדוכן של האוכל הפרסי, הדוכן של כריכי הברווז, והדוכן של הקפה הויאטנאמי.
לצידו של ברודוויי מרקט יש עוד כמה מוקדי עניין, למשל ה״שוק״ הבוטיקי הקטן והמגניב נטיל (Netil Market) ומוזיאון אחד מגניב מאוד בשם ׳מוזיאון המוזרויות של ויקטור ווינד׳ (The Viktor Wynd Museum of Curiousities) שהוא אחד מאוספי הביזאר והפריטים ההזויים ביותר בהם תיתקלו בחייכם.
מלונות מעולים לאורך התעלה
פארק ויקטוריה
בחזרה לתעלה, ואחרי הליכה יפה ולא ארוכה במיוחד תגיעו לפארק ויקטוריה (Victoria Park). מדובר באחד מהפארקים האותנטיים, הנעימים (אולי בגלל היעדר יחסי של תיירים בגלל המרחק מהמרכז) והמגניבים בלונדון. מלבד הקירבה לתעלה, יש כאן כמה אגמים יפים עם המון סוגי עופות ודגים (בחלקם אף מותר לדוג), מדשאות גדולות, פגודה, והרבה משפחות שעושות פיקניקים ואפילו מסיבות מאולתרות. בימי ראשון מתקיים בפארק גם שוק אוכל שווה, עם הרבה תוצרת חקלאית איכותית ואוכל רחוב מצוין.
האקני וויק (Hackney Wick) – ה״שורדיץ׳״ הבאה
מפארק ויקטוריה תוכלו להמשיך על התעלה לכמה כיוונים (ותעלות שונות שמתפצלות מתעלת ריג׳נט וזוכות לשמות שונים), כשחובבי הגרפיטי ואמנות הרחוב ודאי יאהבו את שכונת האקני וויק (Hackney Wick) שהיא בהרבה מובנים ה״שורדיץ׳״ הבאה.
השכונה, שנמצאת במרווח הלא גדול שבין פארק ויקטוריה לפארק האולימפי אליזבת׳, מהווה כיום מוקד של גרפיטי, גלריות, ברים ובתי קפה, כשחלקם נמצאים על שפת התעלה וחלקם בשכונה עצמה.
אין ספק ששווה ׳לסטות׳ קצת מהתעלה ולעשות סיבוב בשכונה, במיוחד אם אתם חובבי אמנות, אבל חובבי השופינג ודאי ישמחו לדעת שהקניות השני בגודלו בלונדון, הסניף המזרחי של ווסטפילד (Westfield Stratford City), נמצא ממש כמה דקות מכאן, בצד השני של הפארק האולימפי אליזבת׳, הפארק שבו התקיימה האולימפיאדה של 2012, וכיום הוא פארק אולימפי שלם שפתוח לשימוש הציבור הרחב.
אטרקציה נוספת בתחומי הפארק היא המגלשה הגבוהה והארוכה בעולם, האורביט, מגלשה בגובה 115 מטר שאליה אפשר (בתשלום כמובן) לעלות ולהתגלש עד למטה.
אם בחרתם להישאר ׳נאמנים׳ לתעלת ריג׳נטס עצמה, היא למעשה מתעקלת אחרי פארק ויקטוריה וממשיכה דרומה לכיוון ליימהאוס (Limehouse) עד שהיא נשפכת לנהר התמזה. הקטע הזה של התעלה הוא יותר ׳הארדקור׳, ולפעמים יותר מוזנח או לא-מטופח, אבל יש לו את הקסם שלו. בדרך דרומה עוברת התעלה בצמוד לפארק הצר והארוך מייל אנד (Mile End), שחלקים ממנו נראים ממש ׳פראיים׳ ומהווים ניגוד מושלם לנוף העירוני של מזרח לונדון.
תעלת ריג׳נטס היא משאב יקר למי שחפץ בקצת פסטורליות בלב הג׳ונגל העירוני הלונדוני. אמנם התעלה עוברת גם בשכונות יפות ופסטורליות כמו Maida Vale או אזור ריג׳נטס פארק, אבל כשחושבים על זה, התעלה היא ממש ׳מתנה׳ לשכונות הקשות והמתעוררות של מזרח לונדון העדיין קצת-מוזנחת, שלהם התעלה הזו היא ממש ׳אי של שפיות׳ באמצע שכונות-על-גבי-שכונות של דיור ציבורי.
ככל שעוברות השנים, גם במזרח העיר מתחילים לטפח את התעלה ולהבין את הפוטנציאל התיירותי-חברתי שלה. מצד שני, העובדה שהתעלה עדיין, ברובה, נקייה מעודף-תיירים, הופכת אותה למקום נהדר לטיול למי שרוצים לחוות קצת מ׳לונדון של המקומיים׳.
אמנם אי אפשר ׳לתקתק׳ את התעלה העצומה ביום אחד (צריך לפחות יומיים אם לא יותר), אבל אני בטוח שבכל קטע שלה שלא תבחרו – אתם תהנו.
טיסות זולות ללונדון מחכות לכם פה.
שאלות נפוצות על תעלת ריג'נטס (וגם תשובות)
תלוי לאיזה חלק של תעלת רייג'נטס אתם מתכננים להגיע. אם אתם נעים בתחבורה ציבורית בלונדון ורוצים להתחיל בוונציה הקטנה, כדאי לרדת בתחנת Warwick Avenue של הקו החום (קו Bakerloo). אם אתם רוצים להגיע לחלק האמצעי של התעלה, תוכלו לרדת בתחנת Angel של הקו השחור (קו Northern), ואם אתם רוצים לטייל בחלק המזרחי, מומלץ להתחיל מתחנת הגרסטון (Haggerston) של האוברגראונד (Overground).
תעלת רייג׳נטס מתחילה באזור שנקרא ׳ונציה הקטנה׳ ומסתיימת באזור ה-Docklands במזרח לונדון כשהיא נשפכת לנהר התמזה.
הכל תלוי בקצב ההליכה שלכם ובכמה מקומות תרצו לעצור באמצע. לדעתי כמעט בלתי אפשרי לעשות את כ-ל תעלת רייג׳נטס ביום אחד, מכיוון שמדובר בהליכה די ארוכה (14 ק״מ) עם הרבה נקודות עניין ושכונות מעניינות באמצע, לכן הייתי ממליץ להקדיש חצי יום לכל חלק של התעלה, או לפחות לחלק את ה״מסע״ ליום אחד לחלק המערבי ויום נוסף לחלק המזרחי.
בגדול כן, תעלת רייג׳נטס עוברת לרוב בשכונות די בטוחות. הדבר היחיד שהייתי ממליץ הוא לא לטייל בה (או בכלל, ברחובות קטנים ולא הומים ברחבי לונדון) בשעות הלילה.
בעיקרון מדובר בבתים פרטיים (יותר נכון סירות פרטיות), ואם אתם לא מכירים את אחד מבעלי הסירות סביר שלא תוכלו לבקר בהן, אבל – אם תתחילו בשיחת חולין עם אחד מהאנשים ותביעו סקרנות לגבי החיים על הסירה, יתכן שיתמזל מזלכם ותוזמנו להציץ פנימה. אפשרות נוספת היא להתארגן על כמה חברים ולהשכיר סירה כזו לכמה שעות, לרוב לצורכי מסיבה/אירוע. התחילו את החיפוש כאן.
ברור שניתן, פשוט כדאי להצטייד במטריה ולהתלבש טוב, אבל בינינו, אני ממליץ לטייל בתעלה ובפארקים של לונדון בעיקר בימים יפים, ואת הימים הגשומים לשמור למקומות סגורים.