אני רוצה לספר לכם על מוזיאון מיוחד במינו, שמעטים מכירים. לא מדובר על מוזיאון סטנדרטי, אלא על אוסף פרטי מוזר והזוי במיוחד, שאפילו הדרך שבה הוא מוצג היא מוזרה, ואפילו המיקום שלו, בשכונת האקני במזרח לונדון הוא לא שגרתי במיוחד. אז אם בא לכם לבקר ב״מוזיאון״ מיוחד והזוי שאף אחד כמעט לא מכיר, הגעתם למקום הנכון, ואגב, תוכלו לשלב אותו אחרי ביקור בשוק ברודווי הנהדר, שנמצא במרחק שש דקות הליכה ממנו. שמו הרשמי של המוזיאון הוא "The Viktor Wynd Museum Of Curiosities, Fine Art & Natural History" ובתרגום חופשי: "מוזיאון הפלאות של ויקטור ווינד לאמנות יפה והיסטוריה של הטבע". השם אכן עשוי לרמוז שמדובר במוזיאון נורמלי ככל יתר המוזיאונים של לונדון אך שמות לחוד ומציאות לחוד. המוצגים שנמצאים ב״מוזיאון״ הזה בקלות יכולים להתאים למרתף של אדם על גבול השפיות. אז לפני שנתחיל לספר על מה שראינו במוזיאון ההזייתי הזה, הנה קצת רקע על האיש שאחראי לו, ומה הסיפור שלו:
מי הוא ויקטור ווינד?
ויקטור ווינד הוא אמן רב-תחומי, חוקר תרבויות וטבע ואספן של חפצים מוזרים. במסעותיו מסביב לעולם הגיע לפינות הזויות של העולם, ועם השנים אפילו הקים סוכנות נסיעות משלו בשם Gone With the Wynd לנסיעות יחד איתו במקומות מוזרים בעולם.
במהלך אותם מסעות מצא, קיבל ורכש פריטים שונים, נוסף לתחביבים כמו גידול צמחים טורפים וזוחלים. בשלב מסוים הקים גם בר קוקטיילים הזייתי, שתוכלו למצוא במבנה בו שוכן המוזיאון.
מיד נמשיך עם הכתבה אבל רגע לפני כן:
הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה בלונדון. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה
לפני שפתח את המוזיאון שלו הוא היה אמן משועמם שפרק את תסכולו בעריכת מסיבות הוללות לאורך כל שנות האלפיים. לאחר 10 שנים רוויות מכל מה שיש לחיי הלילה להציע הוא חזר לאהבת נעוריו. איסוף של דברים מוזרים ולא הגיוניים מכל העולם וכתיבת ספרים מהם יצא עד היום אחד לאור בשם "The Unnatural History Museum" ובו, ווינד מגולל בהנאה את הסיפורים סביב הפריטים שצבר: עץ מגולף שמספר את סיפורו של כפר בפפואה ניו גינאה שבו הנשים הפכו את הגברים לאוהבי כלבים, של כינה אוכלת לשון ("הדבר הכי מגעיל באוסף שלי"), של פוחלץ גדי בעל שני ראשים ועוד.
המוזיאון בין היתר (תכף נפרט) כולל אוסף של הדברים הכי מוזרים בעולם. תינוקות משומרים בפורמלים, פוחלצי חיות משונות כמו בנות ים, אמנות מחרקים, ארכיונים של תמונות של חובבי סאדו מימי הביניים וכדומה.
תערוכות קבועות
אגף שמוקדש לשיער האנושי
שיער אנושי הוא דבר מסקרן ונפלא. הן כשמכינים ממנו חפצים שימושיים והן כשריד מהמתים.
שיער אדם הוא אישיו גדול בתוך המוזיאון. האוסף כולל קווצת שיער אחת משיערו של אלביס פרסלי, שיער הערווה של ראסל ברנד, פאה של בני שבט מפפואה גינאה החדשה, תמונות מומנטי-מורי ויקטוריאניות, שיערו של ניצול מהטיטאניק, קרקפת צפון אמריקאית מהמאה השמונה עשרה ועוד.
אגף חיות המחמד המתות
לרוע המזל, במשך השנים כמה מחיות המחמד של ויקטור ווינד הלכו לעולמן – כמה מהן מוצגות באגף הזה.
למר ווינד היו חיות מחמד כל חייו אך למרבה הצער כמה מהם מתו. חלקם שומרו והם מוצגים במוזיאון. נמצא כאן פוחלץ של כלב ילדותו, קוף המחמד שלו בשם סקמפ והמלט, קיפוד זועף, כמה דגים מיובשים וביצים שהטילו העופות שלו לאורך השנים. אפשר רק לנחש שזו המחלקה היחידה במוזיאון שהוא רוצה שתפסיק לגדול.
איזור המפלצות שכולל גם פיות, בנות ים וענקים
התערוכה הגדולה ביותר של בעלי חיים מפלצתיים בבריטניה – מגור חתולים בעל שני ראשים ועד כבש עם שמונה רגליים.
האוסף כולל פיות חנוטות, עצם מרגל של ענק אירי, שרידים של בנות ים ובתולות ים, יד של בת ים חנוטה, שלד בתולת ים מלא, ואוסף גדול של האמנית טסה פארמר. כדאי שתדעו שהמוצגים בתערוכה לא מתאימים לבעלי נפש עדינה וילדים. חלק מהמבקרים עשויים למצוא כאן פיות ובנות ים שלא בדיוק נלקחו מסרטי וולט דיסני אז הישמרו על נפשותיכם.
התערוכה של האמן השנוי במחלוקת אוסטין אוסמן ספייר – Austin Osman Spare
אין כמעט חובב אמנות לונדונית שלא שמע על אוסטין אוסמן ספייר. הקריירה של ספייר היתה הפוכה משל רוב האמנים. הוא החל כסלבריטאי שנוי במחלוקת והמשיך ליצירה יחודית במרתף בדרום לונדון. הוא נשאר אחד האמנים המוזרים והמסתוריים ביותר באנגליה.
ספאייר נולד ליד שוק סמית'פילד בשנת 1886 ובילה את ילדותו ונעוריו המאוחרים יותר בקנינגטון שבדרומה של לונדון. הוא עבד כמאייר ואמן מלחמה והקריירה שלו התחילה בתחילת שנות העשרים תוך שהוא חווה עליות ומורדות. עבודותיו התמקדו במימד העל חושי והנסתר. בבסיס גישתו החדשנית ליצירה היה ניסיון לתמרן את התת מודע שלו ולתת לעצמו ליצור בעקבות ההשראה הלא רגילה ששרתה עליו. אחת מהאגדות אודותיו היא שהיטלר ביקש ממנו דיוקן אך הוא סרב. לאחר מכן הסטודיו שלו הופצץ בליל הבליץ במלחמת העולם השניה ומאות עבודות שלו ובמיוחד דיוקנאות נשרפו ונהרסו.
לאחר שעבר למרתף שכוח אל בבריקסטון, ספאייר חי שם בעוני גדול. זמן קצר לאחר המלחמה הוא הגה רעיון חדשני באותה תקופה, לערוך מופעים במחירים סבירים בפאבים של דרום לונדון עד שמגזין פופולרי בשנות הארבעים סיפר עליו לקוראים שלו.
אותו מאמר הביא את ספאייר לידיעת זוג צעיר בשם סטפי וקנת גרנט שגררו אותו אל עולם הקסמים, המאגיה והקבלה עד למותו בשנת 1956 תוך שהוא בתקופה זו גם בקשר עם ג'ימי פייג' מלד זפלין והסופר אלן מור שגם לו יש אגף במוזיאון.
איזור הקסם והמסתורין
חפצים שמשמשים לקסמים פולחניים ומסורתיים, קמיעות, כלי ניבוי וחיזוי, שורש דודאים וכוס תה קסומה.
בתוך המוזיאון נמצא מקדש שמתפקד במלואו ב"The Gnostic Temple of Agape". כלי הניבוי והחיזוי (למבט אל העתיד והעבר) כוללים מראות מכושפות, צנצנת שתן של קוסם, סבון קסמים ממקסיקו, שורש של שיח הדודאים, חלוקי קסם, חפצי וודו ממערב אפריקה, כוס תה מכושפת ועוד.
תערוכות מתחלפות
במוזיאון מוצגות מעת לעת תערוכות שונות של אמנים נישתיים שרוח המקום בוערת בהם. לעיתים התערוכות של המוזיאון עצמו מוצגות במוזיאונים לאומיים שונים ברחבי ההמלכה הבריטית.
בר הקוקטיילים המכושף – מכון האבסינת'
בר הקוקטיילים המפוקפק מלא במשקאות אבסינת' יוצאי דופן. חלקם מהעולם הישן וחלקם מהעולם החדש בתערוכה מוזרה אחת המבוססת על המשקה שבגלל שתייה מופרזת שלו, כך אומרים, אוזנו של ואן גוך המשיכה לעולם שכולו טוב. בבר מוגשים קוקטיילים מהפינות הרחוקות ביותר של העולם שיעבירו אתכם לחוויה מחוץ לגבולות הזמן והמקום (או מקסימום יזרקו אתכם לברי האבסינת׳ של פראג).
הבר זכה בשנת 2019 בפרס "הבר הטוב ביותר בלונדון" מטעם מגזין DesignMyNight ואם אתם מחפשים מקום חצי מכושף כדי להעביר בו את הערב שאחרי הביקור, מצאתם.
- המוזיאון פתוח בימים חמישי-שבת 15:00-22:00 ובימי ראשון 12:00-20:00.
- מיקום המוזיאון בגוגל מפות
- ספרו של ויקטור ווינד: The Unnatural History Museum.
- מלונות ברובע האקני ליד המוזיאון
